הרבי

ציור שמן על בד זה מציג את הרבי מליובאוויטש ברגע של נוכחות פנימית עמוקה, עטוף בטלית ושקוע בהתבוננות שקטה. במקום להישען על סמליות או הדר חיצוני, היצירה שואבת את עוצמתה דווקא מן האיפוק — מעומק המבט, מן המתח העדין שביד האוחזת בטלית, ומהשקט המקיף את הדמות. הבעת פניו של הרבי מעבירה בו־זמנית אנושיות וכובד רוחני, כאילו מחשבתו אינה נתונה רק לרגע הנוכחי אלא לדבר־מה שמעבר לו. הטלית ממסגרת את פניו כמרחב רוחני פרטי, ומדגישה התבוננות פנימית, אחריות ואמונה מתמשכת. בסגנון קלאסי ומאופק, היצירה מבקשת לא רק לתאר דיוקן, אלא ללכוד אווירה — את נוכחותו של מנהיג שהשפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות הזמן והמקום.