ירושלים לפני הסערה

בלב ירושלים ניצבים זה לצד זה הקדוש והמוכר — הכותל, העיר העתיקה והר הבית, כל אחד נושא עמו שכבות של היסטוריה, אמונה וכיסופים. בשעת בין ערביים, הסצנה תלויה ברגע של מעבר, כאשר אור היום האחרון עדיין מאיר את האבנים, בעוד סערה מתכנסת מעליהן. האור השורה על העיר מרמז על רצף ועמידות, בעוד השמיים המחשיכים מביאים עמם מתח, אי־ודאות ומשקל של מה שעתיד לבוא. היצירה לוכדת לא רק מקום, אלא רגע טעון במשמעות — מפגש של עבר, הווה ועתיד. ירושלים נראית גם יציבה וגם שברירית, מוארת אך מוצלת, ניצבת על הסף בין מה שהיה לבין מה שעוד עשוי להתגלות.