דמעות של אור

אני יוצרת מתוך העולם הפנימי שלי, והפנים הן תמיד נקודת ההתחלה. הן מתפתחות באופן אינטואיטיבי ומובילות אותי אל הסיפור שנחשף במהלך העבודה. בכל יצירה אני יוצאת למסע, מבלי לדעת מראש לאן הוא יוביל אותי. ביצירה הזו רציתי לבטא את המורכבות של הרגש האנושי. הדמות בוכה, אבל הדמעות שלה אינן רק של עצב. הן גם של התרגשות, של תקווה ושל היכולת להבחין ביופי שממשיך להתקיים גם ברגעים לא פשוטים. הרקע המלא בפרחים ובצבע הצהוב מסמל עבורי חיים, צמיחה ואופטימיות, בעוד שהשפתיים האדומות מזכירות שגם בתוך הרגישות והפגיעות, יש כוח, נוכחות ורצון להמשיך לחיות. אני מקווה שהצופה יתחבר לחוויה הזו, ימצא בה משהו מעצמו, וירגיש שהוא לא לבד. עבורי, היצירה היא תזכורת לכך שאין רגש אחד שמגדיר אותנו. אנחנו יכולים לכאוב ולהתרגש, לבכות ולחייך, להרגיש שבריריים ובו בזמן מלאי חיים. לפעמים דווקא היכולת להכיל את כל הרגשות האלה יחד היא שמאפשרת לנו לראות את היופי שסביבנו.