כמעט שמחה

״כמעט שמחה״ עוסקת במתח שבין מה שאנו בוחרים להראות לעולם לבין מה שמתרחש בתוכנו. הדמות מחייכת, אך החיוך נדמה כמאמץ - כמעט מתפרק, כמעט הופך למסכה. העיניים, לעומת זאת, מספרות סיפור אחר: הן נושאות בלבול, שבריריות וחוסר יציבות, ומגלות את מה שהפנים מנסות להסתיר. אני יוצרת מתוך העולם הפנימי שלי, והפנים הן תמיד נקודת ההתחלה. הן מתפתחות באופן אינטואיטיבי ומובילות אותי אל הסיפור שנחשף במהלך העבודה. ביצירה זו הדמות נדמית כאילו היא נאחזת בחוט דק בין הרצון להשתלב לבין התחושה שהיא נמצאת במרחק בלתי נראה מהעולם שסביבה. הרקע הצבעוני והרך מייצג עבורי את העולם החיצוני - חי, מזמין ומלא אור. לעומתו, הדמות נותרת בשחור־לבן, לכודה בין קצוות רגשיים ובין הרצון להיות חלק מהצבע לבין הקושי להגיע אליו. המתח בין שני העולמות הוא לב היצירה. עבורי, הציור הוא דרך לתת צורה לרגשות שקשה לבטא במילים. ״כמעט שמחה״ מזמינה את הצופה להתבונן מעבר לחיוך ולפגוש את האנושיות שמאחוריו. היא עוסקת ברגעים שבהם אנחנו ממשיכים לחייך, גם כשמבפנים אנחנו נאבקים, ובתקווה שגם ברגעים האלה נוכל למצוא חיבור, הבנה ותחושה שאנחנו לא לבד.