קרינה

יצירה הנולדה מתוך תחושה של שחיקה מתמשכת - מצב שבו העומס אינו מגיע ממכה אחת, אלא מחשיפה יומיומית לעולם שבחוץ. הדמות ניצבת במרכז בשחור ולבן, כמטאפורה לקצוות הרגשיים שהיא נעה ביניהם. מבטה קפוא, גופה נושא את העייפות, והדמעות הן לא רק ביטוי לכאב, אלא גם לרגע של ויתור על הצורך להיות חזקה כל הזמן. סביבה נפרש רקע צהוב, צבע המזוהה עם אור, שמחה וחיים. אך בתוכו משולבים אלמנטים חדים ומאיימים המתקרבים. הם כרגע אינם נוגעים בדמות, אך נוכחותם המתמדת משפיעה עליה. אני יוצרת מתוך העולם הפנימי שלי, והפנים הן תמיד נקודת ההתחלה. הן מובילות אותי אל הסיפור שנחשף במהלך העבודה - סיפור שאני מגלה תוך כדי היצירה, לא פחות משהוא מתגלה לצופה. אני מקווה שכל מי שיביט ב"קרינה" יוכל למצוא בה חלק מעצמו. שירגיש, ולו לרגע, שמישהו כבר נתן צורה לתחושה שהתקשה לבטא, ושהוא אינו לבד.