עדיפים כאבי השלום על ייסורי המלחמה
"עדיפים כאבי השלום על ייסורי המלחמה" גרפיטי שראיתי על קיר מתחת גשר ביפו ודיבר אלי וכשחיפשתי גיליתי שזה ציטוט של בגין משנות השבעים שאח"כ השתמש בו גם רבין בשנות התשעים. נולדתי בסוף שנות השמונים וגדלתי בשנות התשעים, בהן המילה שלום לא הייתה מילה גסה. הצבע הוורוד מלווה אותי בכל יצירותיי והוא צבע אופטימי ומשמח. הציור שלי נחצה לשניים באמצעות קו שבר אדום המסמל קרע או מחלוקת, אך הבסיס הוורוד המשותף לשני חלקי הציור מרמז שכולנו דומים למרות שכל צד מעט שונה מהאחר. הקווים הלבנים האנכיים שיורדים במרכז היצירה מסמלים גשם שיורד ומרטיב את שני צידי הציור.בהשאלה מעולם הכלכלה, רוצה לומר, ״כשיורד גשם, כולם נרטבים״. כשחרא, לכולם חרא וכשמלחמה- כולם משלמים מחיר.
ליאת סגל מנשה
ליאת סגל-מנשה עוסקת בעיצוב משקפיים ביום-יום ובציור אבסטרקטי בלילה. קצת אחרי שהילדים נרדמים היא מוציאה את הצבעים והקנבס ומפליגה. מאז שהיא ילדה, ליאת עוסקת באומנות. האומנות משנה את פניה אחת לכמה שנים, ובעשור האחרון הציור האבסטרקטי הוכיח שהוא כאן כדי להישאר. ליאת שואפת בציוריה להעביר רגש, תחושה של מה שהעין לא בהכרח רואה. למשל, היא שואפת להרגיש פריחה מבלי לצייר פרח בצורה מסורתית. הצבע הוורוד בחר בה, כל ציור שהתחילה הסתיים באם רצתה או לא, כוורוד. הוורוד על גווניו השונים הוא טביעת האצבע שלה כאומנית. כל ציור נחתם מאחורה עם ציטוט משיר ישראלי או לועזי שהזיז משהו בלב שלה, ומעביר לדעתה את המצב הנפשי שהייתה בו בזמן הציור או את הרגש שניסתה להעביר לקנבס.
ליאת סגל-מנשה עוסקת בעיצוב משקפיים ביום-יום ובציור אבסטרקטי בלילה. קצת אחרי שהילדים נרדמים היא מוציאה את הצבעים והקנבס ומפליגה. מאז שהיא ילדה, ליאת עוסקת באומנות. האומנות משנה את פניה אחת לכמה שנים, ובעשור האחרון הציור האבסטרקטי הוכיח שהוא כאן כדי להישאר. ליאת שואפת בציוריה להעביר רגש, תחושה של מה שהעין לא בהכרח רואה. למשל, היא שואפת להרגיש פריחה מבלי לצייר פרח בצורה מסורתית. הצבע הוורוד בחר בה, כל ציור שהתחילה הסתיים באם רצתה או לא, כוורוד. הוורוד על גווניו השונים הוא טביעת האצבע שלה כאומנית. כל ציור נחתם מאחורה עם ציטוט משיר ישראלי או לועזי שהזיז משהו בלב שלה, ומעביר לדעתה את המצב הנפשי שהייתה בו בזמן הציור או את הרגש שניסתה להעביר לקנבס.
יצירות דומות
