בינתיים אנו עוד כאן
שם היצירה "בינתיים אנו עוד כאן" לקוחה מתוך השיר "מתחת לשמיים" שכתב מאיר אריאל והלחין ומבצע דיויד ברוזה. ציירתי אותה אחרי ה7.10 כשראיתי בחדשות כתבה על החקלאים שחזרו לעבוד את האדמה מיד אחרי הטבח. זה היה בלתי נתפס בעיניי, מדהים. הפרח בציור מרמז על ההתחדשות הבלתי נמנעת של האדמה הזו. "יש לנו זמן מתחת לשמיים, בינתיים אנו עוד כאן." ואם תרצו לקרוא איך הAI מתאר את היצירה: שדות שכבתיים של לבן, אפור רך, ורוד מעושן ואוכרה עוטפים מקבץ אנכי ועדין של צורות פרחוניות מופשטות. צבע האקריליק נבנה על הקנבס במריחות רחבות, גירודים וסימנים בולטים היוצרים פני שטח עשירים למגע. הצבעוניות הבהירה והאיזון הא־סימטרי מעניקים לעבודה אופי שקט, המתאים לחדר שינה, לסלון או לחלל עבודה.
ליאת סגל מנשה
ליאת סגל-מנשה עוסקת בעיצוב משקפיים ביום-יום ובציור אבסטרקטי בלילה. קצת אחרי שהילדים נרדמים היא מוציאה את הצבעים והקנבס ומפליגה. מאז שהיא ילדה, ליאת עוסקת באומנות. האומנות משנה את פניה אחת לכמה שנים, ובעשור האחרון הציור האבסטרקטי הוכיח שהוא כאן כדי להישאר. ליאת שואפת בציוריה להעביר רגש, תחושה של מה שהעין לא בהכרח רואה. למשל, היא שואפת להרגיש פריחה מבלי לצייר פרח בצורה מסורתית. הצבע הוורוד בחר בה, כל ציור שהתחילה הסתיים באם רצתה או לא, כוורוד. הוורוד על גווניו השונים הוא טביעת האצבע שלה כאומנית. כל ציור נחתם מאחורה עם ציטוט משיר ישראלי או לועזי שהזיז משהו בלב שלה, ומעביר לדעתה את המצב הנפשי שהייתה בו בזמן הציור או את הרגש שניסתה להעביר לקנבס.
ליאת סגל-מנשה עוסקת בעיצוב משקפיים ביום-יום ובציור אבסטרקטי בלילה. קצת אחרי שהילדים נרדמים היא מוציאה את הצבעים והקנבס ומפליגה. מאז שהיא ילדה, ליאת עוסקת באומנות. האומנות משנה את פניה אחת לכמה שנים, ובעשור האחרון הציור האבסטרקטי הוכיח שהוא כאן כדי להישאר. ליאת שואפת בציוריה להעביר רגש, תחושה של מה שהעין לא בהכרח רואה. למשל, היא שואפת להרגיש פריחה מבלי לצייר פרח בצורה מסורתית. הצבע הוורוד בחר בה, כל ציור שהתחילה הסתיים באם רצתה או לא, כוורוד. הוורוד על גווניו השונים הוא טביעת האצבע שלה כאומנית. כל ציור נחתם מאחורה עם ציטוט משיר ישראלי או לועזי שהזיז משהו בלב שלה, ומעביר לדעתה את המצב הנפשי שהייתה בו בזמן הציור או את הרגש שניסתה להעביר לקנבס.
יצירות דומות
