פני התודעה
היצירה מפגישה בין דיוק גאומטרי לבין נוכחות אנושית. מתוך מארג עשיר של מלבנים, קשתות ומשטחים צבעוניים מתגלה דיוקן מפורק, שאינו מציג זהות אחת ברורה אלא אוסף של נקודות מבט, רגשות וזיכרונות. הפנים אינן מוסתרות – הן נבנות מחדש מתוך ריבוי הצורות, כאילו האישיות עצמה היא פסיפס של חוויות. העין שבמרכז היצירה משמשת מוקד שקט בתוך המורכבות הסובבת אותה. היא יוצרת קשר ישיר עם הצופה ומעניקה תחושה של התבוננות הדדית: הצופה מביט ביצירה, אך נדמה שגם היצירה מתבוננת בו. סביב העין מתפתחים קווים, צבעים ומבנים היוצרים קצב חזותי עשיר, שבו כל פרט תורם לאיזון שבין סדר לבין חופש. פלטת הצבעים משלבת כחולים עמוקים, טורקיז, אדומים, כתומים וזהובים, ומעניקה ליצירה עומק רגשי לצד חיוניות. המעברים בין הגוונים הקרים והחמים יוצרים תחושת מתח והרמוניה בו־זמנית, ומזמינים את הצופה לגלות בכל התבוננות רובד נוסף של משמעות. זהו ציור העוסק בזהות האנושית כמרחב משתנה. הוא מציע שהאדם אינו צורה קבועה אלא מבנה דינמי, שבו מחשבות, זיכרונות, רגשות ודמיון משתלבים ללא הרף ויוצרים דיוקן חדש בכל רגע.
כמות
צבי קוריץ
כמו כולם רוצה לעשות את העולם למקום טיפה יותר טוב. אני מאמין שחלק מהצרות של האנושות שבני אדם לא מסתכלים מספיק לשמים. בציורים שלי אני רוצה לתת לצופה השראה לעולמות עליונים ולעזור לנקות לרגע את הראש מחיי היום יום.
