ליבת האינסוף

במרכז היצירה ניצבת ספירלה מרוכזת, עוגן חזותי שסביבו נבנית מערכת מורכבת של קווים אלכסוניים, משטחים גאומטריים ושכבות צבע החוצות זו את זו. הספירלה יוצרת תחושת משיכה פנימה, בעוד שהמבנים הסובבים אותה פורצים החוצה, ומייצרים דיאלוג מתמשך בין התכנסות להתפשטות, בין מוקד אחד לבין מרחב בלתי מוגבל. פלטת הצבעים משלבת כחולים עמוקים, אפורים מעודנים, כתומים לוהטים וגווני שמנת בהירים. הניגוד בין המשטחים הכהים לאזורים המוארים מעניק לקומפוזיציה עומק אדריכלי, בעוד שהאלכסונים החדים יוצרים קצב ותנועה מתמדת. כל שכבה מגלה מערכת יחסים חדשה בין צורה, צבע וחלל, ומזמינה את הצופה להתבוננות חוזרת. היצירה עוסקת ברעיון שכל מבנה מורכב נשען על מרכז אחד – רעיון, זיכרון או רגע – שממנו הכול מתפתח ואליו הכול שב. היא מזמינה את הצופה להיכנס אל תוך המעגלים, לא כצופה מן הצד, אלא כמשתתף במסע של גילוי, סדר והתחדשות.