בית עם גג ירוק
קומפוזיציה מופשטת עזה מציבה מסה אנכית כהה וכתם ירוק־אזמרגד מול שדה רחב של ורוד, קורל ואפרפרות עדינה. שכבות השמן יוצרות פני שטח מעובדים עם סימני גרידה, מעברי צבע רכים וקצוות מחוותיים חשופים. המפגש בין המבנה הכהה לבין החום של הרקע מעניק לעבודה נוכחות דרמטית ואטמוספרית.
רויטל טוריסקי
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.
יצירות דומות
