
נוכחות
קומפוזיציה מופשטת הבנויה משדות ארגמן עמוקים, רצועות אוכר ויחידות גיאומטריות קטנות במבנה אנכי ורב-שכבות. צבע השמן על הבד יוצר פני שטח מוחשיים, עם חריטות, סימנים ליניאריים ואזורים שנבנו בשכבות צפופות של צבע. זו עבודה בעלת נוכחות אדמתית ומהורהרת, עם אופי כמעט אדריכלי.

רויטל טוריסקי
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.


