שברי פנים בוטניים
צורות של עלים, תרמילים, כלי קטן ודמות נשית מרומזת מתגלים בתוך מרחב שנע בין פנים לחוץ. העבודה הרב-חומרית על עץ יוצרת פני שטח עשירים, עם שכבות של צבע, קווי רישום ומעברים שקופים בירוק, אפור, אוכר וכתום חם. זו קומפוזיציה אינטואיטיבית ומרובדת, שמחזיקה יחד חיוניות אורגנית לצד תחושה שקטה ומהורהרת.
רויטל טוריסקי
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.
יצירות דומות
