נוף מדברי
צורות אורגניות בגוני אוכרה, חלודה, חום ואפור נערמות לצד שדה תכלת בהיר, כשקווי מתאר כהים מעניקים להן מקצב סלעי ורב־שכבתי. שטיפות צבע המים השקופות משאירות את מרקם הנייר גלוי, ומעברי הגוון יוצרים עומק שקט בתוך כל צורה. העבודה משלבת חמימות אדמתית עם תחושה אוורירית ומהורהרת.
עדי בכר
עדי בכר היא ציירת פיגורטיבית ומקעקעת המתגוררת בכפר שמואל. היא עובדת בעיקר בצבעי מים על נייר, ומציירת נופים, צמחייה, פירות, אדריכלות וחללים ביתיים. עבודותיה מאופיינות בצבעוניות חמה ועשירה, בצורות מפושטות ובשילוב בין השקיפות של צבעי המים לבין כתמי צבע רוויים. נקודת המוצא שלה היא לרוב מראה מוכר מן היומיום, שאותו היא מעבדת דרך תחושה, זיכרון ופרשנות אישית. היא נמשכת במיוחד למקומות ולדימויים שיש בהם תחושה של חיים, בית ומקום. ההשראה שלה מגיעה מהטבע, מהנוף, מהאדריכלות ומהמרחבים הביתיים שסביבה, וגם מדימויים שמעוררים בה זיכרון או תחושת שייכות. בציור היא מבקשת להעביר לא רק את מראה המקום או האובייקט, אלא גם את האווירה והחוויה שהם מעוררים. כך, דימויים יומיומיים ומוכרים מקבלים בעבודותיה איכות אישית, חמימה ולעיתים נוסטלגית.
עדי בכר היא ציירת פיגורטיבית ומקעקעת המתגוררת בכפר שמואל. היא עובדת בעיקר בצבעי מים על נייר, ומציירת נופים, צמחייה, פירות, אדריכלות וחללים ביתיים. עבודותיה מאופיינות בצבעוניות חמה ועשירה, בצורות מפושטות ובשילוב בין השקיפות של צבעי המים לבין כתמי צבע רוויים. נקודת המוצא שלה היא לרוב מראה מוכר מן היומיום, שאותו היא מעבדת דרך תחושה, זיכרון ופרשנות אישית. היא נמשכת במיוחד למקומות ולדימויים שיש בהם תחושה של חיים, בית ומקום. ההשראה שלה מגיעה מהטבע, מהנוף, מהאדריכלות ומהמרחבים הביתיים שסביבה, וגם מדימויים שמעוררים בה זיכרון או תחושת שייכות. בציור היא מבקשת להעביר לא רק את מראה המקום או האובייקט, אלא גם את האווירה והחוויה שהם מעוררים. כך, דימויים יומיומיים ומוכרים מקבלים בעבודותיה איכות אישית, חמימה ולעיתים נוסטלגית.
יצירות דומות
