המטבח של סבתא
קערה כחולה מפוספסת ופירות הדר זהובים ניצבים בחלקה התחתון של קומפוזיציה הבנויה ממשולשים חוזרים. שכבות האקוורל השקופות יוצרות הבדלי גוון עדינים בנייר ובפירות, ואילו הקווים הלבנים מגדירים מקצב של ירוק, ארגמן ואוכרה. המפגש בין טבע דומם ביתי לסדר גאומטרי מעניק לעבודה אופי רענן ועליז, המתאים למטבח או לפינת אוכל.
עדי בכר
עדי בכר היא ציירת פיגורטיבית ומקעקעת המתגוררת בכפר שמואל. היא עובדת בעיקר בצבעי מים על נייר, ומציירת נופים, צמחייה, פירות, אדריכלות וחללים ביתיים. עבודותיה מאופיינות בצבעוניות חמה ועשירה, בצורות מפושטות ובשילוב בין השקיפות של צבעי המים לבין כתמי צבע רוויים. נקודת המוצא שלה היא לרוב מראה מוכר מן היומיום, שאותו היא מעבדת דרך תחושה, זיכרון ופרשנות אישית. היא נמשכת במיוחד למקומות ולדימויים שיש בהם תחושה של חיים, בית ומקום. ההשראה שלה מגיעה מהטבע, מהנוף, מהאדריכלות ומהמרחבים הביתיים שסביבה, וגם מדימויים שמעוררים בה זיכרון או תחושת שייכות. בציור היא מבקשת להעביר לא רק את מראה המקום או האובייקט, אלא גם את האווירה והחוויה שהם מעוררים. כך, דימויים יומיומיים ומוכרים מקבלים בעבודותיה איכות אישית, חמימה ולעיתים נוסטלגית.
עדי בכר היא ציירת פיגורטיבית ומקעקעת המתגוררת בכפר שמואל. היא עובדת בעיקר בצבעי מים על נייר, ומציירת נופים, צמחייה, פירות, אדריכלות וחללים ביתיים. עבודותיה מאופיינות בצבעוניות חמה ועשירה, בצורות מפושטות ובשילוב בין השקיפות של צבעי המים לבין כתמי צבע רוויים. נקודת המוצא שלה היא לרוב מראה מוכר מן היומיום, שאותו היא מעבדת דרך תחושה, זיכרון ופרשנות אישית. היא נמשכת במיוחד למקומות ולדימויים שיש בהם תחושה של חיים, בית ומקום. ההשראה שלה מגיעה מהטבע, מהנוף, מהאדריכלות ומהמרחבים הביתיים שסביבה, וגם מדימויים שמעוררים בה זיכרון או תחושת שייכות. בציור היא מבקשת להעביר לא רק את מראה המקום או האובייקט, אלא גם את האווירה והחוויה שהם מעוררים. כך, דימויים יומיומיים ומוכרים מקבלים בעבודותיה איכות אישית, חמימה ולעיתים נוסטלגית.
