טבע דומם בזוויות - מחווה לפיקאסו
בקבוק, בצל, שום ועגבניה מסוגננים בחלוקה לצבעים על שולחן, כשצלליותיהם המעוגלות משתלבות במערך צפוף של מישורים זוויתיים. משטחי צבע אטומים בשמן וקווי מתאר בהירים מחלקים את הקנבס לאזורים של כחול, אוכרה, סגול, אדום וגוני אדמה. המפגש בין הקימורים לגאומטריה יוצר קצב שובב ונמרץ, המתאים במיוחד למטבח, לפינת אוכל. הציור הוא חלק מסדרה של ציורים באותה קומפוזיציה כמחווה לכמה מגדולי הציירים - זו מחווה לפיקאסו
שושי כץ
שושי כץ, בת 61, תושבת רחובות, נשואה ואם לשניים. מזה כ-30 שנה עוסקת בתחום אבטחת איכות ורישום תרופות וייעוץ בנושאים אלו לחברות פיתוח תרופות. בניגוד לעולם הקשיח והאפור שמיסגר את תחומי המקצועי, אני נמשכת לצבעוניות ולניגודים הקיימים בעולמנו – באנשים, בחפצים ובטבע. הצבעים והניגודים הללו מחדדים את הדמיון שלי והם מקורות ההשראה שלי, ואני נהנית להעביר אותם אל בד הציור. בעקבות פיגוע הדולפינריום ומותן של נערות צעירות, תלמידות בית ספר לאמנויות, גמלה בי ההחלטה שלא לדחות את החלום לצייר לשנות הפרישה "כשיהיה לי זמן", אלא להקדיש זמן לחלומות והגשמה בכל יום – שכן החיים קצרים מדי ולא צפויים! מאז אני מציירת מזה שנים רבות, תחביב אשר תופס חלק הולך וגדל, מרכזי ומשמעותי בחיי וממלא אותי בהתרגשות ובסיפוק. למרות שמעולם לא למדתי אמנות במסגרת רשמית, אני מפתחת את הידע והטכניקה שלי באופן אוטודידקטי – מתוך קריאה וצפייה בתכני לימוד, מקורסים בהנחיית אמנים ישראלים ומסדנאות אמן. אני שואבת השראה וידע רב מעבודותיהם של אמנים שונים, בעיקר מזרמים אימפרסיוניסטיים ופוסט-אימפרסיוניסטיים, ומשתתפת בקבוצות ציור שונות כדי להמשיך להתפתח ולהעמיק. בעבודותיי אני משתמשת בטכניקות שונות, בחומרים מגוונים ובפורמטים משתנים, כאשר מרבית עבודותיי הן בצבעי שמן על בד. אני נהנית לצייר בסגנון הריאליסטי, אך נמשכת מאוד גם לסגנון המודרני ולביטוי גיאומטרי וצבעוני של המציאות.
שושי כץ, בת 61, תושבת רחובות, נשואה ואם לשניים. מזה כ-30 שנה עוסקת בתחום אבטחת איכות ורישום תרופות וייעוץ בנושאים אלו לחברות פיתוח תרופות. בניגוד לעולם הקשיח והאפור שמיסגר את תחומי המקצועי, אני נמשכת לצבעוניות ולניגודים הקיימים בעולמנו – באנשים, בחפצים ובטבע. הצבעים והניגודים הללו מחדדים את הדמיון שלי והם מקורות ההשראה שלי, ואני נהנית להעביר אותם אל בד הציור. בעקבות פיגוע הדולפינריום ומותן של נערות צעירות, תלמידות בית ספר לאמנויות, גמלה בי ההחלטה שלא לדחות את החלום לצייר לשנות הפרישה "כשיהיה לי זמן", אלא להקדיש זמן לחלומות והגשמה בכל יום – שכן החיים קצרים מדי ולא צפויים! מאז אני מציירת מזה שנים רבות, תחביב אשר תופס חלק הולך וגדל, מרכזי ומשמעותי בחיי וממלא אותי בהתרגשות ובסיפוק. למרות שמעולם לא למדתי אמנות במסגרת רשמית, אני מפתחת את הידע והטכניקה שלי באופן אוטודידקטי – מתוך קריאה וצפייה בתכני לימוד, מקורסים בהנחיית אמנים ישראלים ומסדנאות אמן. אני שואבת השראה וידע רב מעבודותיהם של אמנים שונים, בעיקר מזרמים אימפרסיוניסטיים ופוסט-אימפרסיוניסטיים, ומשתתפת בקבוצות ציור שונות כדי להמשיך להתפתח ולהעמיק. בעבודותיי אני משתמשת בטכניקות שונות, בחומרים מגוונים ובפורמטים משתנים, כאשר מרבית עבודותיי הן בצבעי שמן על בד. אני נהנית לצייר בסגנון הריאליסטי, אך נמשכת מאוד גם לסגנון המודרני ולביטוי גיאומטרי וצבעוני של המציאות.
