דיוקן בדמות לבנה
שיתוף פעולה אמנותי: קורין אביסדריס & אנדי סנטורי (צרפת) יצירה עכשווית, ישירה ומלאת נוכחות, הנולדה מתוך דיאלוג אמנותי ייחודי בין שני יוצרים שונים המעניקים במה זה לזה בריקוד משותף. דיוקן חצי־גופי מסוגנן נבנה מקווי מתאר שחורים ובוטים על דמות לבנה רחבה, מול רקע חי של כחול, ירוק, סגול ואוכרה. שכבות האקריליק יוצרות פני שטח מוחשיים, עם גריעות, כתמי צבע אטומים ומשיכות מכחול אנרגטיות שמחזיקות את המבט בתנועה. זו עבודה גרפית, ישירה ומעט מהורהרת.
קורין אביסדריס
קורין אביסדריס היא אמנית רב-תחומית פעילה, בוגרת אקדמיית "בצלאל" לאמנות ועיצוב. עבודותיה מוצגות בתערוכות רבות, בגלריות ובחללי אמנות בארץ ובעולם. הפרקטיקה האמנותית של אביסדריס מתמקדת במושג הדיוקן העצמי כדימוי נזיל, משתנה וחתרני. היא שולטת במגוון רחב של סגנונות ומדיומים, החל מציור שמן ואקריליק ועד לרישום וקומפוזיציות דיגיטליות, תוך שהיא חוקרת את הגבולות שבין הומור להתעלות, בין כאוס לעדינות, ובין המרחב האינטימי לציבורי. תהליך היצירה שלה מבוסס על רישום יומיומי כצורת מדיטציה וחקירה עצמית. אביסדריס מתמירה שברי תרבות חזותית עכשווית, מרשתות חברתיות ופרסום ועד לתולדות האמנות ותרבות הפופ, לכדי מיתולוגיה אישית עשירה. הקו האקספרסיבי והספונטני שלה לוכד מצבים רגשיים חולפים, תוך שהוא שוזר יחד שפות ויזואליות של סוריאליזם, דאדא, מודרניזם ופופ-ארט, עם המיידיות הגולמית של תרבות הרחוב. על ידי הצבת דמותה בתוך יצירות איקוניות ודימויים דיגיטליים, היא מעצבת מחדש את הזהות כפרפורמנס של מגדר ומבט. התוצאה היא גוף עבודה חיוני, אירוני ומודע לעצמו, המהרהר על המציאות הוויזואלית רוויית הגירויים של זמננו ועל הפרדוקסים של נראות ואותנטיות.
קורין אביסדריס היא אמנית רב-תחומית פעילה, בוגרת אקדמיית "בצלאל" לאמנות ועיצוב. עבודותיה מוצגות בתערוכות רבות, בגלריות ובחללי אמנות בארץ ובעולם. הפרקטיקה האמנותית של אביסדריס מתמקדת במושג הדיוקן העצמי כדימוי נזיל, משתנה וחתרני. היא שולטת במגוון רחב של סגנונות ומדיומים, החל מציור שמן ואקריליק ועד לרישום וקומפוזיציות דיגיטליות, תוך שהיא חוקרת את הגבולות שבין הומור להתעלות, בין כאוס לעדינות, ובין המרחב האינטימי לציבורי. תהליך היצירה שלה מבוסס על רישום יומיומי כצורת מדיטציה וחקירה עצמית. אביסדריס מתמירה שברי תרבות חזותית עכשווית, מרשתות חברתיות ופרסום ועד לתולדות האמנות ותרבות הפופ, לכדי מיתולוגיה אישית עשירה. הקו האקספרסיבי והספונטני שלה לוכד מצבים רגשיים חולפים, תוך שהוא שוזר יחד שפות ויזואליות של סוריאליזם, דאדא, מודרניזם ופופ-ארט, עם המיידיות הגולמית של תרבות הרחוב. על ידי הצבת דמותה בתוך יצירות איקוניות ודימויים דיגיטליים, היא מעצבת מחדש את הזהות כפרפורמנס של מגדר ומבט. התוצאה היא גוף עבודה חיוני, אירוני ומודע לעצמו, המהרהר על המציאות הוויזואלית רוויית הגירויים של זמננו ועל הפרדוקסים של נראות ואותנטיות.
יצירות דומות
