
Revelations
Revelations שייכת לסדרת Musical Abstraction. היצירה נבנית משכבות של מחוות ציוריות וספונטניות נשלטת, ונפרשת כשדה של מתח ושחרור. שחור, לבן וגווני אפור נפגשים בהתפרצויות של צהוב, היוצרות דיאלוג בין אור לצל. הקווים מכים, מתפזרים ומתחברים מחדש בקצב שנע בין אינטואיציה לשליטה, והופכים את התנועה לשפה חזותית. הציור נוצר בתהליך אינטואיטיבי של Action Painting, שבו הקומפוזיציה מתגלה בהדרגה מתוך הצטברות של שכבות ומחוות. מתחת לפני השטח הסוערים מתפתחת תחושת התבהרות, כאשר הכאוס מתחיל להתארגן והבזקי האור מתלכדים לכדי רגע של תקווה.

מוריאל אלמליח
מוריאל אלמליח היא אמנית עכשווית שיצירתה נעה בין אבסטרקט אקספרסיבי, פופ ארט וציור פיגורטיבי. בעבודתה, באקריליק על קנבס, היא חוקרת רגש, תנועה וזהות באמצעות שפות חזותיות שונות. עבודותיה האבסטרקטיות מתרגמות רגש לתנועה באמצעות שכבות של סימנים, טפטופים ומחוות ציוריות סוחפות, ויוצרות קומפוזיציות המונעות על ידי קצב, מתח ואנרגיה פיזית. ביצירות הפופ ארט שלה, היא שואבת השראה מדמויות מוכרות, מתרבות פופולרית ומדימויים עכשוויים, ומשלבת צבעים עזים, קומפוזיציות משחקיות והומור אפל כדי לבחון את הסתירות שבחיים המודרניים. מעבר לאבסטרקט ולפופ ארט, חלק מעבודותיה הפיגורטיביות של אלמליח שואבות מזיכרונות אישיים ומילדותה בחוף השנהב, ועוסקות בנושאים של אימהות, חוסן ומורשת תרבותית. כאוטודידקטית המונעת מאינסטינקט, אלמליח ניגשת לציור מתוך אינטואיציה ונכונות להתנסות. בין אם ביצירות אבסטרקטיות ובין אם בפיגורטיביות, עבודתה נעה בין ספונטניות לשליטה, כאשר הרגש נותר במרכז העשייה האמנותית שלה.
מוריאל אלמליח היא אמנית עכשווית שיצירתה נעה בין אבסטרקט אקספרסיבי, פופ ארט וציור פיגורטיבי. בעבודתה, באקריליק על קנבס, היא חוקרת רגש, תנועה וזהות באמצעות שפות חזותיות שונות. עבודותיה האבסטרקטיות מתרגמות רגש לתנועה באמצעות שכבות של סימנים, טפטופים ומחוות ציוריות סוחפות, ויוצרות קומפוזיציות המונעות על ידי קצב, מתח ואנרגיה פיזית. ביצירות הפופ ארט שלה, היא שואבת השראה מדמויות מוכרות, מתרבות פופולרית ומדימויים עכשוויים, ומשלבת צבעים עזים, קומפוזיציות משחקיות והומור אפל כדי לבחון את הסתירות שבחיים המודרניים. מעבר לאבסטרקט ולפופ ארט, חלק מעבודותיה הפיגורטיביות של אלמליח שואבות מזיכרונות אישיים ומילדותה בחוף השנהב, ועוסקות בנושאים של אימהות, חוסן ומורשת תרבותית. כאוטודידקטית המונעת מאינסטינקט, אלמליח ניגשת לציור מתוך אינטואיציה ונכונות להתנסות. בין אם ביצירות אבסטרקטיות ובין אם בפיגורטיביות, עבודתה נעה בין ספונטניות לשליטה, כאשר הרגש נותר במרכז העשייה האמנותית שלה.
