Just the Three of Us
זה היה אחר צהריים אביבי בבריכה של סבא. Daniel, Emilie ו-Libby עמדו יחד על שפת המים, מבלי לדעת שרגע פשוט של ילדות יהפוך יום אחד לזיכרון. Just the Three of Us נולדה מתוך הרצון להיאחז ברגע הזה. להשאיר אותו תלוי איפשהו בין ילדות לזיכרון, לפני שהזמן ימשיך אותו הלאה. שלושה בלונים אדומים מרחפים מעליהם, הצבע החי היחיד בעולם שכמעט כולו מונוכרומטי. הם נושאים איתם ילדות, תמימות ותקווה, בזמן שהדמויות נותרות דוממות מתחתיהם, לכודות לרגע בתוך זמן שאי אפשר באמת לעצור. העבודה מבוססת על צילום אישי, והיא הציור האינטימי ביותר שלי עד היום. לא מפני שהרגע היה יוצא דופן, אלא דווקא מפני שלא היה. הוא פשוט היה שלנו. היצירה מוצגת במסגרת וינטג' כסופה ומעוטרת, כפי שניתן לראות בתמונות. המסגרת כלולה במחיר.
מוריאל אלמליח
מוריאל אלמליח היא אמנית עכשווית שיצירתה נעה בין אבסטרקט אקספרסיבי, פופ ארט וציור פיגורטיבי. בעבודתה, באקריליק על קנבס, היא חוקרת רגש, תנועה וזהות באמצעות שפות חזותיות שונות. עבודותיה האבסטרקטיות מתרגמות רגש לתנועה באמצעות שכבות של סימנים, טפטופים ומחוות ציוריות סוחפות, ויוצרות קומפוזיציות המונעות על ידי קצב, מתח ואנרגיה פיזית. ביצירות הפופ ארט שלה, היא שואבת השראה מדמויות מוכרות, מתרבות פופולרית ומדימויים עכשוויים, ומשלבת צבעים עזים, קומפוזיציות משחקיות והומור אפל כדי לבחון את הסתירות שבחיים המודרניים. מעבר לאבסטרקט ולפופ ארט, חלק מעבודותיה הפיגורטיביות של אלמליח שואבות מזיכרונות אישיים ומילדותה בחוף השנהב, ועוסקות בנושאים של אימהות, חוסן ומורשת תרבותית. כאוטודידקטית המונעת מאינסטינקט, אלמליח ניגשת לציור מתוך אינטואיציה ונכונות להתנסות. בין אם ביצירות אבסטרקטיות ובין אם בפיגורטיביות, עבודתה נעה בין ספונטניות לשליטה, כאשר הרגש נותר במרכז העשייה האמנותית שלה.
מוריאל אלמליח היא אמנית עכשווית שיצירתה נעה בין אבסטרקט אקספרסיבי, פופ ארט וציור פיגורטיבי. בעבודתה, באקריליק על קנבס, היא חוקרת רגש, תנועה וזהות באמצעות שפות חזותיות שונות. עבודותיה האבסטרקטיות מתרגמות רגש לתנועה באמצעות שכבות של סימנים, טפטופים ומחוות ציוריות סוחפות, ויוצרות קומפוזיציות המונעות על ידי קצב, מתח ואנרגיה פיזית. ביצירות הפופ ארט שלה, היא שואבת השראה מדמויות מוכרות, מתרבות פופולרית ומדימויים עכשוויים, ומשלבת צבעים עזים, קומפוזיציות משחקיות והומור אפל כדי לבחון את הסתירות שבחיים המודרניים. מעבר לאבסטרקט ולפופ ארט, חלק מעבודותיה הפיגורטיביות של אלמליח שואבות מזיכרונות אישיים ומילדותה בחוף השנהב, ועוסקות בנושאים של אימהות, חוסן ומורשת תרבותית. כאוטודידקטית המונעת מאינסטינקט, אלמליח ניגשת לציור מתוך אינטואיציה ונכונות להתנסות. בין אם ביצירות אבסטרקטיות ובין אם בפיגורטיביות, עבודתה נעה בין ספונטניות לשליטה, כאשר הרגש נותר במרכז העשייה האמנותית שלה.
יצירות דומות
