
חיבור חדש
היצירה מציגה פסיפס סוריאליסטי, דינמי ואינטואיטיבי בפורמט אנכי, הבוחן את גוף האדם ואת החוויה החושית דרך פריזמה של פירוק והרכבה מחדש, כחלק מתהליך יצירה קבוצתי בזרם התודעה. חלקי הגוף השונים – הכוללים עיניים, ידיים, אף, לב ואוזן – מנותקים מהקשרם האנטומי הטבעי והופכים ליחידות עצמאיות של הבעה ורגש. איברים אלו מורכבים מחדש לאורך ציר מרכזי מתפתל, היוצר מעין "עמוד שדרה" רעיוני של חושים ורצונות המתנשא מתוך רקע שחור, אטום ואינסופי. החיבורים הבלתי צפויים בין חלקי הגוף השונים משקפים נאמנה עבודה אינטואיטיבית, שבה הרגש והאינסטינקט מובילים את המכחול ללא תכנון מוקדם, ומתיכים את החלקים לכדי שלם חדש, מסתורי וטעון במשמעות. היצירה בנויה כציר אנכי ומתפתל של איברי גוף על גבי רקע שחור אטום. במרכז הציור מופיעים ידיים, עיניים, אף, שיניים, לב ואוזן המנותקים מהקשרם הטבעי. כדור הגלובוס המדמה עגיל תלוי על חוט מתוך האוזן, כריש טורף עין ועוד. חלקי האיברים השונים שזורים ונשפכים זה לתוך זה, כאשר דמויות יד וקווי מתאר אנושיים מציצים מתוך הכתמים בבסיס וברקע. הסגנון משלב בין ציור חופשי ורך לבין אלמנטים גרפיים ודפוסים גיאומטריים בקצוות.

איילת השחר עמר
יצירותיה של איילת השחר נולדות מתוך מפגש עם אנשים, טבע, מוזיקה וריקוד, תפילה והתבודדות, ונעות בין נשיות וגוף, צבעוניות ורישומים עדינים, לבין דימויים כהים ומסתוריים. היא נמשכת לעולמות שונים ולעיתים מנוגדים לכאורה, אך מתחת להבדלים ביניהם, היא פוגשת חיות משותפת — רטט שמתעורר בה ומבקש למצוא את דרכו אל היצירה. איילת השחר אינה מבקשת לשחזר את המציאות כפי שנראתה, אלא לתרגם את האופן שבו היא נחוותה בתוכה, באמצעות דמות, קו, תנועה וצורה שנותנים לחוויה ביטוי שאינו כבול למראה החיצוני שלה. את דרכה האמנותית החלה כבר בגיל צעיר; בגיל 13 הציגה תערוכת יחיד ראשונה בתל אביב ולמדה במרכז למצוינות באמנות בבאר שבע. עבור מי שמתבונן בעבודות שלה מספיק קרוב, הן יכולות להפוך למעין ספר פתוח לעולמה הפנימי.
יצירותיה של איילת השחר נולדות מתוך מפגש עם אנשים, טבע, מוזיקה וריקוד, תפילה והתבודדות, ונעות בין נשיות וגוף, צבעוניות ורישומים עדינים, לבין דימויים כהים ומסתוריים. היא נמשכת לעולמות שונים ולעיתים מנוגדים לכאורה, אך מתחת להבדלים ביניהם, היא פוגשת חיות משותפת — רטט שמתעורר בה ומבקש למצוא את דרכו אל היצירה. איילת השחר אינה מבקשת לשחזר את המציאות כפי שנראתה, אלא לתרגם את האופן שבו היא נחוותה בתוכה, באמצעות דמות, קו, תנועה וצורה שנותנים לחוויה ביטוי שאינו כבול למראה החיצוני שלה. את דרכה האמנותית החלה כבר בגיל צעיר; בגיל 13 הציגה תערוכת יחיד ראשונה בתל אביב ולמדה במרכז למצוינות באמנות בבאר שבע. עבור מי שמתבונן בעבודות שלה מספיק קרוב, הן יכולות להפוך למעין ספר פתוח לעולמה הפנימי.

