לב חדש

״וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר״ (יחזקאל פרק לו פסוק כו) רישום אינטואטיבי שיצרתי במהלך שנה בה לבי צעק להתחדש, להידלק מחדש. לב דמוי סלע נטוע במרכז, ומתוכו צומח עץ שענפיו מתפזרים בקווים חופשיים. צבעי האקריליק השחורים והאפורים נעים בין מתארים מדויקים, חריצים אורגניים עדינים וכתמי צל רכים על פני נייר צהבהב מחוספס. לאחר שיצרתי את הרישום, עלה בתוכי עמוקות הקישור הזה לפסוק הנ״ל אותו הכרתי וכמו מתוך התת מודע, הבקשה שלי להתחדש עוד נבראה אי שם בין אותן המילים שעד היום נראות לי כמו השתקפות בבואתי העמוקה ביותר. דרך ציור אינטואטיבי, התת מודע שלי מדבר, מעלה אל פני השטח סיפורים נפלאים ששמעתי בעבר. ובכן זה חלק קטן מאחד מהם: ״ויש הר, ועל ההר עומד אבן, ומן האבן יוצא מעין, וכל דבר יש לב, וגם העולם בכללו יש לו לב, וזה הלב של העולם הוא קומה שלמה, עם פנים וידים ורגלים, אבל הציפורן של הרגל של אותו הלב של העולם, הוא מלובב יותר מלב של אחר״ (מתוך סיפורי מעשיות לרבנו נחמן בן פיגא)