
הוא עזב
דמות גברית מתרחקת אל תוך החשכה, כשהיא מוארת בקווי אור צהובים ועדינים. מאחוריה נותרת חרצית שנפלה ארצה ואיבדה את עלי הכותרת שלה. אור רך מקיף את הפרח, כמו זיכרון אחרון של אהבה שפעם פרחה. היצירה מבטאת את הכאב השקט שנותר לאחר פרידה, את תחושת הנטישה ואת הרגע שבו אדם שהיה חלק משמעותי מחיינו בוחר להתרחק. עלי הכותרת הפזורים מסמלים חלומות שהתנפצו, הבטחות שלא התממשו וזיכרונות שנותרו מאחור. זהו סיפור על אהבה שהגיעה לסופה, על הכאב שבצפייה באדם אהוב מתרחק ועל ההבנה שלפעמים, גם כשאנחנו רוצים שמישהו יישאר, אין ביכולתנו לעצור אותו. הוא עזב, אבל האור שהשאיר אחריו עדיין לא כבה.

שרה פריאנטי
אני אמנית עצמאית שיוצרת בעיקר בצבעי אקריליק, ומשלבת ביצירותיי סוריאליזם, פנטזיה והשפעות מעולם האנימה. האמנות שלי נולדת מתוך רגשות, זיכרונות וחוויות אישיות. באמצעות צבעים עזים, סמלים וניגודים בין אור לחושך, אני מעניקה ביטוי חזותי לרגשות כמו אהבה, געגוע, כאב ,תקווה או מה שאני מרגישה באותו הרגע. עבורי, כל ציור הוא סיפור ללא מילים. אני שואפת לעורר רגשות ומחשבה, ולאפשר לכל צופה למצוא ביצירותיי משמעות וסיפור משלו.
אני אמנית עצמאית שיוצרת בעיקר בצבעי אקריליק, ומשלבת ביצירותיי סוריאליזם, פנטזיה והשפעות מעולם האנימה. האמנות שלי נולדת מתוך רגשות, זיכרונות וחוויות אישיות. באמצעות צבעים עזים, סמלים וניגודים בין אור לחושך, אני מעניקה ביטוי חזותי לרגשות כמו אהבה, געגוע, כאב ,תקווה או מה שאני מרגישה באותו הרגע. עבורי, כל ציור הוא סיפור ללא מילים. אני שואפת לעורר רגשות ומחשבה, ולאפשר לכל צופה למצוא ביצירותיי משמעות וסיפור משלו.