האם מישהו רואה אותי?

עץ בודד בעל צמרת לבנה וזוהרת ניצב במרכז נוף סוריאליסטי, בין אדמה כחולה עמוקה לשמיים בוערים בגוונים של כתום, אדום וזהב. הענפים העדינים מתמזגים עם האור שמסביבם, כאילו העץ מנסה להבליט את נוכחותו בעולם עצום ומלא צבעים. היצירה מבטאת תחושות של בדידות, חוסר נראות וכמיהה להכרה ולהבנה. העץ הבודד מסמל את האדם שממשיך לעמוד, לצמוח ולהאיר בדרכו שלו, גם כאשר הוא מרגיש שאיש אינו מבחין בקיומו. הניגוד בין הצבעים העזים לבין השקט של העץ מדגיש את הפער שבין עולם רועש וצבעוני לבין תחושת הבדידות הפנימית. זהו סיפור על הרצון להיראות באמת, להיות מובן ולהרגיש שיש לנו מקום בעולם. כי לפעמים, גם כשאנחנו מוקפים באור ובצבעים, כל מה שאנחנו רוצים הוא שמישהו פשוט יראה אותנו.