מעוף בכחול ולבן
ארבע קבוצות של עגורים חולפות על פני חלוקה גאומטרית בכחול, אפור ולבן, כאשר היפוכי הגוונים יוצרים מקצב חזותי של השתקפות וחזרה. הצילום על גבי אלומיניום מדגיש את קווי המתאר החדים ואת הפרטים העדינים בכנפיים. תחושת התנועה מאופקת אך רחבת נשימה, ומתאימה במיוחד לסלון או למשרד עכשווי.
שירי מלכה
״הצילום עבורי הוא לא רק תמונה. הוא נשימה עצורה, המפגש בין אור לצל, בין מים לרחוב, בין חלום לשגרה.״ קוראים לי שירי, צלמת fine-art שהחיים העמידו גם מאחורי שולחן עורכת דין. אבל מאחורי העדשה אני מי שאני באמת: אוהבת אדם, מספרת סיפורים בלי מילים. מחפשת את הרגע הזעיר שבו העולם עוצר את נשימתו, לפעמים בגלי ים, לפעמים בקור של אבן עתיקה, ולפעמים בהבל האדים העולה מכוס תה בסמטה רחוקה. אני מאמינה שבפרטים הזעירים ביותר, קרן שמש הנשברת על פני המים, אדים מסתלסלים מעל כוס, חתול חוצה מעבר צר, מבט שנמלט מהפריים ברגע האחרון, גרם מדרגות מתפתל כמו סיפור, מסתתרת נשמתם של אנשים ומקומות. אני מזמינה אותך להיכנס, לראות, לנשום, ולפעמים, גם לשמוע.
״הצילום עבורי הוא לא רק תמונה. הוא נשימה עצורה, המפגש בין אור לצל, בין מים לרחוב, בין חלום לשגרה.״ קוראים לי שירי, צלמת fine-art שהחיים העמידו גם מאחורי שולחן עורכת דין. אבל מאחורי העדשה אני מי שאני באמת: אוהבת אדם, מספרת סיפורים בלי מילים. מחפשת את הרגע הזעיר שבו העולם עוצר את נשימתו, לפעמים בגלי ים, לפעמים בקור של אבן עתיקה, ולפעמים בהבל האדים העולה מכוס תה בסמטה רחוקה. אני מאמינה שבפרטים הזעירים ביותר, קרן שמש הנשברת על פני המים, אדים מסתלסלים מעל כוס, חתול חוצה מעבר צר, מבט שנמלט מהפריים ברגע האחרון, גרם מדרגות מתפתל כמו סיפור, מסתתרת נשמתם של אנשים ומקומות. אני מזמינה אותך להיכנס, לראות, לנשום, ולפעמים, גם לשמוע.
יצירות דומות
