נשים תחת הקשתות
שתי נשים בלבוש בהיר ניצבות במעבר של קשתות מתרוממות, מוקפות במבנים רוויים בצהוב, ורוד, כתום וכחול. צבעי השמן נפרשים במשטחים רחבים, קווי מתאר כהים ופרטים מרוכזים סביב הדמויות, תוך שמירה על מרקם הקנבס. הפרספקטיבה הדחוסה והצבעוניות הקורנת יוצרות אווירה חיה ותיאטרלית המתאימה לסלון, לפינת אוכל או למסדרון.
הלן לונה בירן
אני ציירת שמצלמת חוויות שלי ואז מעבירה מהחוויה לצבעים וצורות על קנבס. לאחרונה החלטתי ליצור חיבורים בין זיכרונותי מילדותי ומהעבר שלי לבין ההווה שלי. נולדתי בטוניסיה והשארתי שם את ילדותי ואת סבתא שלי. ביצירות האחרונות שלי יש חיבורים בין אותה הילדה שעולמה השתנה ברגע, ללא בחירתה בעלייה לארץ לבין האישה הבוגרת שהיא אני היום, סבתא בעצמי, אמנית ומדריכת אמנות בסדנאות שונות. קפיצות של געגוע לילדות מול עוצמת החיים והנוכחות בישראל. אני לא אמנית פוליטית, כל היצירות שלי מאד אישיות והן לקט של רגשות, זיכרונות ומחשבות על אז ועכשיו. באחת היצירות שלי כינסתי תחת קנבס אחד חוויות מכמה עולמות ומקומות בעולם: הודו, סנטוריני, טוניס וישראל. היצירות שלי הן לא צילומים ריאליסטיים מהמקומות אלא עיבוד של מה שרואות עיניי הפיזיות דרך העין הפנימית שלי, החוויות והרגשות. ההתפעלות שלי ממה שרואות עיניי באמת לבין הרצון שלי שעוד אנשים יראו את יופי הבריאה כמוני.
אני ציירת שמצלמת חוויות שלי ואז מעבירה מהחוויה לצבעים וצורות על קנבס. לאחרונה החלטתי ליצור חיבורים בין זיכרונותי מילדותי ומהעבר שלי לבין ההווה שלי. נולדתי בטוניסיה והשארתי שם את ילדותי ואת סבתא שלי. ביצירות האחרונות שלי יש חיבורים בין אותה הילדה שעולמה השתנה ברגע, ללא בחירתה בעלייה לארץ לבין האישה הבוגרת שהיא אני היום, סבתא בעצמי, אמנית ומדריכת אמנות בסדנאות שונות. קפיצות של געגוע לילדות מול עוצמת החיים והנוכחות בישראל. אני לא אמנית פוליטית, כל היצירות שלי מאד אישיות והן לקט של רגשות, זיכרונות ומחשבות על אז ועכשיו. באחת היצירות שלי כינסתי תחת קנבס אחד חוויות מכמה עולמות ומקומות בעולם: הודו, סנטוריני, טוניס וישראל. היצירות שלי הן לא צילומים ריאליסטיים מהמקומות אלא עיבוד של מה שרואות עיניי הפיזיות דרך העין הפנימית שלי, החוויות והרגשות. ההתפעלות שלי ממה שרואות עיניי באמת לבין הרצון שלי שעוד אנשים יראו את יופי הבריאה כמוני.
יצירות דומות
