
בין בדידות לשייכות
היצירה שלי נולדה בתהליך אינטואיטיבי כשכל מה שרציתי ליצור הוא מצב של כמה נשים יחד. מתוך שכבות הצבע הבהירים תחילה נוצרו הקווים לדמותן של הנשים ביצירה כשהן משדרות תחושות שבין פגיעות לעוצמה, בין מצוקה לתמיכה. הדמויות מושיטות יד, מבקשות קירבה ותמיכה זו מזו ויחד עם זאת מכונסות כל אחת בעצמה. מעין יחד ולחוד. בתוך המרחב האדום והסוער מתקיים דיאלוג אילם בין בדידות לשייכות, בין כאב לתקווה ובין הצורך להישען על האחרת לכוח הטמון בחיבור הנשי.

הלן לונה בירן
אני ציירת שמצלמת חוויות שלי ואז מעבירה מהחוויה לצבעים וצורות על קנבס. לאחרונה החלטתי ליצור חיבורים בין זיכרונותי מילדותי ומהעבר שלי לבין ההווה שלי. נולדתי בטוניסיה והשארתי שם את ילדותי ואת סבתא שלי. ביצירות האחרונות שלי יש חיבורים בין אותה הילדה שעולמה השתנה ברגע, ללא בחירתה בעלייה לארץ לבין האישה הבוגרת שהיא אני היום, סבתא בעצמי, אמנית ומדריכת אמנות בסדנאות שונות. קפיצות של געגוע לילדות מול עוצמת החיים והנוכחות בישראל. אני לא אמנית פוליטית, כל היצירות שלי מאד אישיות והן לקט של רגשות, זיכרונות ומחשבות על אז ועכשיו. באחת היצירות שלי כינסתי תחת קנבס אחד חוויות מכמה עולמות ומקומות בעולם: הודו, סנטוריני, טוניס וישראל. היצירות שלי הן לא צילומים ריאליסטיים מהמקומות אלא עיבוד של מה שרואות עיניי הפיזיות דרך העין הפנימית שלי, החוויות והרגשות. ההתפעלות שלי ממה שרואות עיניי באמת לבין הרצון שלי שעוד אנשים יראו את יופי הבריאה כמוני.
אני ציירת שמצלמת חוויות שלי ואז מעבירה מהחוויה לצבעים וצורות על קנבס. לאחרונה החלטתי ליצור חיבורים בין זיכרונותי מילדותי ומהעבר שלי לבין ההווה שלי. נולדתי בטוניסיה והשארתי שם את ילדותי ואת סבתא שלי. ביצירות האחרונות שלי יש חיבורים בין אותה הילדה שעולמה השתנה ברגע, ללא בחירתה בעלייה לארץ לבין האישה הבוגרת שהיא אני היום, סבתא בעצמי, אמנית ומדריכת אמנות בסדנאות שונות. קפיצות של געגוע לילדות מול עוצמת החיים והנוכחות בישראל. אני לא אמנית פוליטית, כל היצירות שלי מאד אישיות והן לקט של רגשות, זיכרונות ומחשבות על אז ועכשיו. באחת היצירות שלי כינסתי תחת קנבס אחד חוויות מכמה עולמות ומקומות בעולם: הודו, סנטוריני, טוניס וישראל. היצירות שלי הן לא צילומים ריאליסטיים מהמקומות אלא עיבוד של מה שרואות עיניי הפיזיות דרך העין הפנימית שלי, החוויות והרגשות. ההתפעלות שלי ממה שרואות עיניי באמת לבין הרצון שלי שעוד אנשים יראו את יופי הבריאה כמוני.