בובה באדום טקסי
בובה נשית ניצבת במרכז, לבושה שמלה אדומה עתירת עיטורים, מחוך דמוי תכשיט וכיסוי ראש המעוטר בנוצה, על רקע צהוב מעודן. צבעי השמן יוצרים מעברים רכים בשכבות הבגד ומדגישים את הפרטים הלבנים, הכחולים והירוקים, בעוד המרחב הפתוח סביב הבובה מחדד את צלליתה. לעבודה אופי טקסי, מעט שובבי ונוסטלגי.
מיכל נדלר
הציור עבורי הוא דרך להתבונן. אני נמשכת לדמויות, לחפצים ולרגעים יומיומיים – לדברים שנמצאים סביבנו כל הזמן, אבל לא תמיד אנחנו עוצרים לראות אותם. הצבע הוא נקודת המוצא שלי. הוא מוביל אותי אל הדימוי, אל הקומפוזיציה ואל החלל שבו הוא מתקיים. לעיתים זהו חלל כמעט ריק, ובתוכו דמות או אובייקט יחיד. דווקא בתוך הפשטות הזו אני מוצאת מקום לסיפור. אני אוהבת לנתק דמות או חפץ מהסביבה המוכרת שלהם ולהתמקד בהם בפני עצמם. כשההקשר נעלם, הם מקבלים נוכחות חדשה – לפעמים שקטה, לפעמים משעשעת, ולפעמים כזו שמעוררת תחושה של ריחוק או בדידות. העבודות שלי נעות בין אנשים, טבע דומם, אוכל, חיות ומקומות. למרות השוני ביניהם, החיבור הוא תמיד המבט: ניסיון לעצור לרגע, להתבונן בדבר מוכר ולגלות בו משהו אחר. אני עובדת בטכניקות שונות, ובהן צבעי שמן, צבעי מים, עפרונות ועפרונות צבעוניים. הציור הוא עבורי מקום שבו היומיומי יכול להפוך לסיפור.
הציור עבורי הוא דרך להתבונן. אני נמשכת לדמויות, לחפצים ולרגעים יומיומיים – לדברים שנמצאים סביבנו כל הזמן, אבל לא תמיד אנחנו עוצרים לראות אותם. הצבע הוא נקודת המוצא שלי. הוא מוביל אותי אל הדימוי, אל הקומפוזיציה ואל החלל שבו הוא מתקיים. לעיתים זהו חלל כמעט ריק, ובתוכו דמות או אובייקט יחיד. דווקא בתוך הפשטות הזו אני מוצאת מקום לסיפור. אני אוהבת לנתק דמות או חפץ מהסביבה המוכרת שלהם ולהתמקד בהם בפני עצמם. כשההקשר נעלם, הם מקבלים נוכחות חדשה – לפעמים שקטה, לפעמים משעשעת, ולפעמים כזו שמעוררת תחושה של ריחוק או בדידות. העבודות שלי נעות בין אנשים, טבע דומם, אוכל, חיות ומקומות. למרות השוני ביניהם, החיבור הוא תמיד המבט: ניסיון לעצור לרגע, להתבונן בדבר מוכר ולגלות בו משהו אחר. אני עובדת בטכניקות שונות, ובהן צבעי שמן, צבעי מים, עפרונות ועפרונות צבעוניים. הציור הוא עבורי מקום שבו היומיומי יכול להפוך לסיפור.
