
השתקפות של תנועה
הציור לוכד רגע של תנועה עדינה בתוך מרחב של מים ואור. דמויות הרוקדות במים משתקפות על פני השטח, כמעט מתמזגות עם הסביבה, ויוצרות תחושה של זרימה, חופש והרמוניה. גווני הירוק, האפור והלבן מעניקים לציור אווירה חלומית ושקטה, בעוד נגיעות הוורוד והחום מוסיפות חמימות ונוכחות אנושית. משיכות המכחול החופשיות מטשטשות את הגבול בין הדמויות להשתקפותן, בין המציאות לדמיון, ובין התנועה לרגע שבו הכול עוצר. יש בציור יופי לא מתאמץ, כזה שאינו מבקש למשוך תשומת לב בכוח, אלא מזמין את הצופה להתבונן, להרגיש ולגלות את הסיפור האישי שלו בתוך הצבעים והתנועה. זהו ציור על הקשר שבין הגוף לסביבה, על הרגעים החולפים שמשאירים אחריהם הד, ועל היופי שנוצר כאשר תנועה והשתקפות הופכות לאחד. לפעמים, מה שנשאר מהרגע הוא לא התנועה עצמה, אלא ההד העדין שהיא משאירה

מיכל נדלר
הציור עבורי הוא דרך להתבונן. אני נמשכת לדמויות, לחפצים ולרגעים יומיומיים – לדברים שנמצאים סביבנו כל הזמן, אבל לא תמיד אנחנו עוצרים לראות אותם. הצבע הוא נקודת המוצא שלי. הוא מוביל אותי אל הדימוי, אל הקומפוזיציה ואל החלל שבו הוא מתקיים. לעיתים זהו חלל כמעט ריק, ובתוכו דמות או אובייקט יחיד. דווקא בתוך הפשטות הזו אני מוצאת מקום לסיפור. אני אוהבת לנתק דמות או חפץ מהסביבה המוכרת שלהם ולהתמקד בהם בפני עצמם. כשההקשר נעלם, הם מקבלים נוכחות חדשה – לפעמים שקטה, לפעמים משעשעת, ולפעמים כזו שמעוררת תחושה של ריחוק או בדידות. העבודות שלי נעות בין אנשים, טבע דומם, אוכל, חיות ומקומות. למרות השוני ביניהם, החיבור הוא תמיד המבט: ניסיון לעצור לרגע, להתבונן בדבר מוכר ולגלות בו משהו אחר. אני עובדת בטכניקות שונות, ובהן צבעי שמן, צבעי מים, עפרונות ועפרונות צבעוניים. הציור הוא עבורי מקום שבו היומיומי יכול להפוך לסיפור.
הציור עבורי הוא דרך להתבונן. אני נמשכת לדמויות, לחפצים ולרגעים יומיומיים – לדברים שנמצאים סביבנו כל הזמן, אבל לא תמיד אנחנו עוצרים לראות אותם. הצבע הוא נקודת המוצא שלי. הוא מוביל אותי אל הדימוי, אל הקומפוזיציה ואל החלל שבו הוא מתקיים. לעיתים זהו חלל כמעט ריק, ובתוכו דמות או אובייקט יחיד. דווקא בתוך הפשטות הזו אני מוצאת מקום לסיפור. אני אוהבת לנתק דמות או חפץ מהסביבה המוכרת שלהם ולהתמקד בהם בפני עצמם. כשההקשר נעלם, הם מקבלים נוכחות חדשה – לפעמים שקטה, לפעמים משעשעת, ולפעמים כזו שמעוררת תחושה של ריחוק או בדידות. העבודות שלי נעות בין אנשים, טבע דומם, אוכל, חיות ומקומות. למרות השוני ביניהם, החיבור הוא תמיד המבט: ניסיון לעצור לרגע, להתבונן בדבר מוכר ולגלות בו משהו אחר. אני עובדת בטכניקות שונות, ובהן צבעי שמן, צבעי מים, עפרונות ועפרונות צבעוניים. הציור הוא עבורי מקום שבו היומיומי יכול להפוך לסיפור.

