עידו אבידר

בן 34 מהרצליה. מאז שזוכר את עצמו, האמנות הייתה עבורו שפה – דרך להבין, לבטא וליצור משמעות. לאורך השנים התנסה בתחומים רבים, אך המקום שבו הלב שלו מצא בית הוא עולם המנדלות הגיאומטריות. לפני כ־12 שנה, בתקופה מאתגרת במיוחד בחייו, עברי אירוע מוחי. במשך כשנתיים היה מרותק לבית ולמיטה, מלווה בדיכאון ותחושת חוסר אונים עמוקה. דווקא מתוך השקט והקיפאון, מצא יום אחד סרגל וקנבס, התחיל לצייר צורה מעגלית ראשונה – מנדלה שנולדה כמעט בלי כוונה, אך עם צורך גדול לנשום. מאותו רגע נפתח בפניו עולם של חקירה: הגאומטריה, הסדר, הקצב, והיצירה החוזרת־על־עצמה בצורה מעגלית ומדיטטיבית. העבודה עצמה הפכה עבורו לתהליך של ריפוי. הקווים, החזרתיות והדיוק החזירו לי בהדרגה תחושת יציבות, חיבור וגוף־נפש. דרך המנדלות מצא דרך לחזור לחיים. מאז, המנדלות אינן רק יצירות עבורו – הן עדות למסע. מסע של התמודדות, ריפוי, ואמונה בכוח שיש ליצירה מדויקת ושקטה לגעת בנפש. כל העבודות הן עבודות יד מדויקות, הנוצרות בטכניקה גיאומטרית מוקפדת של סרטוט במחוגה ובסרגלים בלבד – ללא יד חופשית. הציורים מבוצעים בטושים על בסיס צבעי שמן, תוך הקפדה על שכבות, סימטריה ודיוק, מתוך הקשבה שקטה לתהליך.