תקווה צהובה
הציור נולד אחרי טיול שעשיתי ובו נחשפתי לפריחתן המרהיבה והזמנית של החלמוניות הצהובות. היופי שצץ מן האדמה היווה ניגוד חד לכאב היומיומי שלנו כאומה. באותה תקופה הצבע הצהוב הפך לצבע הלאומי של המאבק להחזרת החטופים בעזה. העובדה שהחלמוניות הן צהובות קיבלה משמעות כפולה, היה זה כאילו גם הן החליטו לקחת חלק במאבק. הקומפוזיציה נחלקת לשני מוקדים גדולים, היוצרים מתח וחיבור בעת ובעונה אחת. מימין: דימוי בולט ונוכח של פרח חלמונית צהוב. משמאל: דמות נשית המוצגת רק באמצעות קווי המתאר של שיערה ללא תווי פנים, דבר ההופך את הדמות לאנונימית ומאפשר הזדהות עמוקה. במקום תווי הפנים במרכז הראש, מונח זר עדין של פרחים יבשים. הפרחים היבשים מעניקים עומק טקסטורלי וסמלי, הניגוד בין הפרח החי מימין לפרחים היבשים משמאל יוצר הקבלה חזקה של חיים ומוות, זיכרון והווה. מה שמרתק הוא שבזמן היצירה הדימויים יצאו אל הבד בצורה אינטואיטיבית ולא שכלתנית ורק במבט לאחור עם פרספקטיבה של זמן שעבר, הצלחתי לחבר את הדברים וליצור קישור למציאות.
עינב קמרון
שמי עינב קמרון גרה ויוצרת בעמק יזרעאל. אני מציירת בצבעי אקריליק, גירי שמן וטכניקות מיקס מדיה על בדי קנבס. היצירות שלי אינטואיטיביות, וחוקרות את היחס בין צבע לצורה באמצעות מיזוג של צורות, קווים, שכבות, מרקמים, שקיפות ואטימות. כל ציור הוא דיאלוג בין כוונה ראשונית לספונטניות, מסע יצירתי של חקירה והתנסות. אני עובדת לעתים קרובות על בדי קנבס ישנים, כאלה שכבר ציירתי עליהם בעבר הרחוק, הם מרגישים פחות "עירומים" ובוגרים יותר, קצת כמו השכבות שאספתי במהלך השנים.
שמי עינב קמרון גרה ויוצרת בעמק יזרעאל. אני מציירת בצבעי אקריליק, גירי שמן וטכניקות מיקס מדיה על בדי קנבס. היצירות שלי אינטואיטיביות, וחוקרות את היחס בין צבע לצורה באמצעות מיזוג של צורות, קווים, שכבות, מרקמים, שקיפות ואטימות. כל ציור הוא דיאלוג בין כוונה ראשונית לספונטניות, מסע יצירתי של חקירה והתנסות. אני עובדת לעתים קרובות על בדי קנבס ישנים, כאלה שכבר ציירתי עליהם בעבר הרחוק, הם מרגישים פחות "עירומים" ובוגרים יותר, קצת כמו השכבות שאספתי במהלך השנים.
יצירות דומות
