ללא שם

העבודה צומחת מתוך כאב עמוק של שייכות. שייכות שאינה מובנת מאליה, למרות אלפי שנות היסטוריה. שייכות שתמיד נדרשת להוכחה, להצהרה, לחזרה. המפה הזו היא מחווה של עקשנות שקטה. השבה של צורה למקום, שוב ושוב, למרות הכול. בשתיקתה, העבודה מדברת על שורשים שאינם ניתנים לעקירה, גם כשהם מוטלים בספק. על זיכרון שחקוק בגוף, גם כשהוא מונח על משטח קר. ועל הצורך החוזר והנשנה להניח את הצורה הזו על הקרקע. להגיד, בלי מילים: "אנחנו כאן".