שני עולמות

היצירה מחלקת את הקנבס לשני קטבים חזותיים ותודעתיים המבטאים קונפליקט פנימי עמוק. מצד ימין נפרש עולם של מנוחה עצלה: חוף ים שטוף גווני אפרסק וחול חמים, שבו דמויות קטנות מאוירות ברישום עדין תחת שמשיות, מתמסרות לרגע של עצירה, שקט ורגיעה. מנגד, מצדו השמאלי של הקנבס, פורץ עולם דרמטי וסוער בגווני כחול עמוק, סגול וטורקיז, שבו עצי דקל כפופים ורוטטים בתנועה מתמדת. הניגוד הבוטה בין חמימות החוף הסטטית לבין המדרון הכחול והרוגש מייצג את הדיאלוג הנצחי של הנפש: הכמיהה הבלתי פוסקת לעצור, להרפות ולנוח, אל מול זרמי המעמקים של הרגש, הזיכרון והתנועה הפנימית שלא מפסיקים לנוע ולפעפע מתחת לפני השטח.