צעידה על ים המלח
ארבע דמויות קטנות צועדות לאורך רצועת מים צרה, והשתקפויותיהן נמשכות מטה אל תוך מרחב בהיר ורחב. הצילום על זכוכית מדגיש את המעברים העדינים בין לבן, אפור וגוני אדמה, ומעניק לפני השטח מראה חלק ומואר. הקומפוזיציה הפנורמית יוצרת תחושה של שקט, מרחק ותנועה מתונה, המתאימה לסלון רגוע, לחדר שינה או למשרד.
דיויד ג'ופי
אני דוקטור לפיזיותרפיה במקצועי וצלם אוטודידקט, עם למעלה מ-30 שנות ניסיון מאחורי העדשה. הצילום הוא דרכי להתבונן בעולם שסביבי, לתעד מראות ומצבים ברחבי העולם ולגלות נקודות מבט שאולי היו נותרות חבויות מן העין. עבודתי נוגעת במגוון רחב של נושאים - תרבויות, חיי רחוב, טבע, נופים, בעלי חיים ותהליכים הנדסיים – מתוך סקרנות מתמדת כלפי העולם והסיפורים שהוא טומן בחובו. בין אם אני משוטט בעיר, מטייל בטבע או ממריא במצנח רחיפה ממונע, אני מחפש את הפריים שלוכד משהו ייחודי: רגע מכונן, נקודת מבט מפתיעה או רגש שמדבר ללא מילים. עבורי, צילום הוא פחות יצירה של תמונה ויותר גילוי שלה – דרך לשמר רגעים, לחשוף פרטים ולשתף אחרים באופן שבו אני רואה את העולם.
אני דוקטור לפיזיותרפיה במקצועי וצלם אוטודידקט, עם למעלה מ-30 שנות ניסיון מאחורי העדשה. הצילום הוא דרכי להתבונן בעולם שסביבי, לתעד מראות ומצבים ברחבי העולם ולגלות נקודות מבט שאולי היו נותרות חבויות מן העין. עבודתי נוגעת במגוון רחב של נושאים - תרבויות, חיי רחוב, טבע, נופים, בעלי חיים ותהליכים הנדסיים – מתוך סקרנות מתמדת כלפי העולם והסיפורים שהוא טומן בחובו. בין אם אני משוטט בעיר, מטייל בטבע או ממריא במצנח רחיפה ממונע, אני מחפש את הפריים שלוכד משהו ייחודי: רגע מכונן, נקודת מבט מפתיעה או רגש שמדבר ללא מילים. עבורי, צילום הוא פחות יצירה של תמונה ויותר גילוי שלה – דרך לשמר רגעים, לחשוף פרטים ולשתף אחרים באופן שבו אני רואה את העולם.
יצירות דומות
