מחשבות: כשהנפש צומחת פרא
״מחשבות: כשהנפש צומחת פרא״ עוסקת במתח שבין חופש פנימי לבין מגבלות, פחדים וזיכרונות שמלווים את האדם לאורך הדרך. הדמויות הנשיות נעות בתוך מרחב חלומי וסוריאליסטי, בין ענפים כהים, כלובי זהב, אור וצבע. הכלוב מסמל את מה שמחזיק, מגביל או שומר, בעוד היער מייצג את הלא־נודע, את הצמיחה ואת האפשרות להשתחרר. היצירה מציגה מסע רגשי בין חושך לאור, בין שבריריות לעוצמה ובין זהות שנכפתה מבחוץ לזהות שנבנית מחדש מבפנים.
הודיה אביטון
אני יוצרת בצורה מאוד אינטואיטיבית. היצירות שלי מתחילות ממשהו שקורה בתוכי רגש, מחשבה, שאלה או חוויה ומשם הן יוצאות החוצה ופוגשות את המציאות. דווקא המפגש בין העולם הפנימי שלי לעולם שבחוץ, ולפעמים גם הניגוד ביניהם, הוא מה שמניע אותי ליצור. מתוך המקום הזה עולות שאלות על דברים שמעסיקים אותי בחיים: מי אנחנו, במה אנחנו מאמינים, לאן אנחנו שייכים ואיך אהבה, זהות, דת ואמונה משפיעות על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם. תהליך היצירה הינו ארוך אני מתחילה בחומר יוצרת רישום בעיפרון מצלמת צובעת ועורכת בתוכנות ומוסיפה AI ועושה שוב עריכה ואז מדפיסה ולבסוף עריכה ידנית על חלק מהעבודות של טושים וצבעים לעוד הצללה ועומק. אני לא תמיד יודעת מראש לאן היצירה תיקח אותי. לפעמים אני מתחילה מתוך תחושה אחת, ובסוף מגלה משהו אחר לגמרי. אולי בגלל זה, בשבילי, כל יצירה היא קצת כמו שער לעולם שעוד לא הכרתי.
אני יוצרת בצורה מאוד אינטואיטיבית. היצירות שלי מתחילות ממשהו שקורה בתוכי רגש, מחשבה, שאלה או חוויה ומשם הן יוצאות החוצה ופוגשות את המציאות. דווקא המפגש בין העולם הפנימי שלי לעולם שבחוץ, ולפעמים גם הניגוד ביניהם, הוא מה שמניע אותי ליצור. מתוך המקום הזה עולות שאלות על דברים שמעסיקים אותי בחיים: מי אנחנו, במה אנחנו מאמינים, לאן אנחנו שייכים ואיך אהבה, זהות, דת ואמונה משפיעות על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם. תהליך היצירה הינו ארוך אני מתחילה בחומר יוצרת רישום בעיפרון מצלמת צובעת ועורכת בתוכנות ומוסיפה AI ועושה שוב עריכה ואז מדפיסה ולבסוף עריכה ידנית על חלק מהעבודות של טושים וצבעים לעוד הצללה ועומק. אני לא תמיד יודעת מראש לאן היצירה תיקח אותי. לפעמים אני מתחילה מתוך תחושה אחת, ובסוף מגלה משהו אחר לגמרי. אולי בגלל זה, בשבילי, כל יצירה היא קצת כמו שער לעולם שעוד לא הכרתי.
יצירות דומות
