הגל האחרון

ביצירה זו הים אינו רק נוף, אלא מרחב של תנועה וזיכרון. הגלים מתקרבים אל החוף בזה אחר זה, אך אחד מהם נותר תלוי בזמן הגל האחרון. הוא מסמל את הרגע שבו משהו מגיע לסיומו, רגע לפני שהים נסוג ומפנה מקום להתחלה חדשה. השמיים החמים, בגווני כתום ואדמה, פוגשים את הכחולים הקרים של הים ויוצרים מתח עדין בין שלווה לעוצמה, בין פרידה לתקווה. מרקמי הצבע העבים מעניקים לגלים תחושה של חיים ותנועה, כאילו הם ממשיכים לנוע גם מעבר לגבולות הבד. “הגל האחרון” מזמין את הצופה לעצור לרגע ולחשוב על אותם רגעים בחיים שבהם סוף אחד הוא גם תחילתו של מסע חדש – רגע קצר, אך כזה שנשאר בזיכרון זמן רב לאחר שהגל כבר נשבר אל החוף.