Stairway to heaven?

הרבה זמן היתה שמורה אצלי תמונת המגזין של הכניסה לרכבת התחתית בניו יורק. שמורה ומחכה לרגע בו יגיע זמנה. גם הנסיכות האסייתיות הצעירות היו שמורות הרבה זמן, עד שבאיזה רגע הם התחברו לי יחדיו. אני עסוקה הרבה בניגודים, אבסורדים ופרדוקסים. כאן מה שנמצא בדרך כלל למטה, בתחתית, בבטן האדמה, עולה למעלה - לשמיים. לגן עדן אולי. הרכבת התחתית בניו יורק היתה עבורי מרחב של חופש. הנגנים בתחנות, הגרפיטי על הקירות, התנועה הקדחתנית, הקצב, ובעיקר היכולת לנוע במהירות ממקום למקום בלי לראות את הדרך. במובן זה היא היתה בשבילי הדרך לגן עדן.