שושנה בזהב
ציירתי את החתולה שלי כמה חודשים אחרי שהבאתי אותה אלי הביתה 4 שעות שכבתי על הכביש כי שמעתי יללות מתוך רכב עד שהצלחתי לחלץ אותה ומאז המשוגעת הקטנה איתי והיא המלאכית שלי או יותר נכון השדה השומרת שלי
לי בונדי פינטו
אני לילוש, אמנית וציירת אוטודידקטית בת 26, היוצרת מתוך דחף פנימי עמוק מאז שאני זוכרת את עצמי. עבורי, האמנות היא שפה רגשית ישירה – דרך לתרגם אל המצע את מה שהמילים לעיתים מתקשות להכיל. מדיום העבודה המרכזי שלי הוא ציור בשמן, ולצדו אני עוסקת גם באמנות הקעקוע ובפסיפס. כל מדיום מאפשר לי להביע רובדים שונים של הדימוי והחומר. בעבודותיי אני מתמקדת בדמויות אנושיות ובמפגש שבין ניגודים: מצד אחד, פלטת צבעים אופטימית, עזה וחיונית המשרה רוגע ושלווה; ומצד שני, חקירה אמיצה של "המחלות השקופות". דרך המכחול והיצירה אני נוגעת באירוניה של החיים, בחרדה, בדיכאון ובפוסט-טראומה, ומזמינה את הצופה להביט אל מעבר למעטה הצבעוני. הטכניקות שפיתחתי לאורך שנים של חקירה וניסיון עצמאי מאפשרות לי ליצור יצירות שהן בו-זמנית שמחות וקודרות, נגישות אך חודרות עמוק אל הנפש.
אני לילוש, אמנית וציירת אוטודידקטית בת 26, היוצרת מתוך דחף פנימי עמוק מאז שאני זוכרת את עצמי. עבורי, האמנות היא שפה רגשית ישירה – דרך לתרגם אל המצע את מה שהמילים לעיתים מתקשות להכיל. מדיום העבודה המרכזי שלי הוא ציור בשמן, ולצדו אני עוסקת גם באמנות הקעקוע ובפסיפס. כל מדיום מאפשר לי להביע רובדים שונים של הדימוי והחומר. בעבודותיי אני מתמקדת בדמויות אנושיות ובמפגש שבין ניגודים: מצד אחד, פלטת צבעים אופטימית, עזה וחיונית המשרה רוגע ושלווה; ומצד שני, חקירה אמיצה של "המחלות השקופות". דרך המכחול והיצירה אני נוגעת באירוניה של החיים, בחרדה, בדיכאון ובפוסט-טראומה, ומזמינה את הצופה להביט אל מעבר למעטה הצבעוני. הטכניקות שפיתחתי לאורך שנים של חקירה וניסיון עצמאי מאפשרות לי ליצור יצירות שהן בו-זמנית שמחות וקודרות, נגישות אך חודרות עמוק אל הנפש.
יצירות דומות
