התפזרות
דמות עומדת עולה מתוך מסה שחורה ודחוסה, ומתפרקת בהדרגה לענן של נקודות דיו, כשהידיים המורמות נטמעות בחלל הלבן שסביבה. העבודה בנויה בקפידה באמצעות ריבוי נקודות וקונטרסט חד על נייר, בין צללית ברורה לבין התפזרות כמעט אוורירית, ויוצרת תחושה שקטה ומהורהרת.
מיכל ויינברגר
המקעקעת והאמנית מיכל ויינברגר מאיירת רגעי חיים בצבעים מונוכרומטיים של שחור, אפור ולבן. הניגוד החד בין נושאי העבודות והרגעים המתוארים בהן אל מול השקט הויזואלי יוצר סגנון ייחודי שמצליח להיות רועש ושקט בעת ובעונה אחת. לאחר שנים רבות בהן עבדה כמעצבת, התפרצה אצל מיכל פוסט טראומה מורכבת הקשורה בילדותה. כשהטראומה התפרצה, העולם איבד את שכבות ההגנה שלו, ואיתן נעלמו הצבעים. הבחירה לעבוד בשחור ולבן לא נולדה מתוך החלטה אסתטית מרוחקת, אלא מתוך צורך קיומי ברדוקציה: להשקיט את הרעש, לצמצם את העולם לקווי המתאר החיוניים ביותר, ולחפש קרקע יציבה בתוך הכאוס הרגשי שהגוף כבר לא יכול היה לשאת לבדו- השחור והלבן אינם רק ניגודים גרפיים, אלא ביטוי של מאבק פנימי מתמיד בין הצללים שמושכים אל המצולות לבין האור שמבקש להיאחז בחיים.
המקעקעת והאמנית מיכל ויינברגר מאיירת רגעי חיים בצבעים מונוכרומטיים של שחור, אפור ולבן. הניגוד החד בין נושאי העבודות והרגעים המתוארים בהן אל מול השקט הויזואלי יוצר סגנון ייחודי שמצליח להיות רועש ושקט בעת ובעונה אחת. לאחר שנים רבות בהן עבדה כמעצבת, התפרצה אצל מיכל פוסט טראומה מורכבת הקשורה בילדותה. כשהטראומה התפרצה, העולם איבד את שכבות ההגנה שלו, ואיתן נעלמו הצבעים. הבחירה לעבוד בשחור ולבן לא נולדה מתוך החלטה אסתטית מרוחקת, אלא מתוך צורך קיומי ברדוקציה: להשקיט את הרעש, לצמצם את העולם לקווי המתאר החיוניים ביותר, ולחפש קרקע יציבה בתוך הכאוס הרגשי שהגוף כבר לא יכול היה לשאת לבדו- השחור והלבן אינם רק ניגודים גרפיים, אלא ביטוי של מאבק פנימי מתמיד בין הצללים שמושכים אל המצולות לבין האור שמבקש להיאחז בחיים.
יצירות דומות
