מכניקה של גוף קשיח

מתייחסת אל הגוף האנושי כאל מחקר של מבנה ומתח. הגפיים פזורות על פני האדמה היבשה, תלויות בין תנועה למנוחה, בין נוכחות להיעלמות. הכותרת מרמזת על מבט מדעי, אך הדימוי מסרב להישאר במסגרת ניתוח רציונלי – ומזמין את הצופה להתבונן בגוף גם כאובייקט וגם כזיכרון, כמקבץ צורות שיכול להיות משחקי, קפוא, או על סף השתנות.