קוראת בקפה 3

איילת ארנון

שמי איילת ואני אמנית קולאז'. אני לוקחת פיסות של דברים שכבר קיימים כמו תמונות ממגזינים, או ניירות צבעוניים ומחברת אותם ביחד בצורה חדשה, אבל לא אקראית, אלא כזאת שיוצרת משמעויות חדשות. אני כמעט אף פעם לא מדביקה תמונות שלמות, אלא חותכת פיסה מפה, פיסה משם ומחפשת ליצור על הדף מעין עולם עם כללים חדשים. בשבילי הקולאז' הוא כמו ציור, במקום לצייר בצבעים, אני מציירת בצבעים, צורות , טקסטורות ודימוים מחומרים שכבר קיימים. העבודות נוצרות מתוך רגש, שאלה או נושא מסוים שאני חוקרת שמתוכם אני מדפדפת בתמונות ושואלת את עצמי מה מהדהד אותו. עד שאני מוצאת תמונה מסוימת ופשוט מרגישה שהיא ‘נכונה’ לעבודה — גוזרת חלק ממנה כמו דימוי, צבע, צורה או מרקם, ומחברת לפיסה אחרת. מתוך החיבורים האלה נוצר אותו משהו חדש. מה שכל כך מדבר אלי בקולאז' זה שהוא מעלה באופן כל כך ישיר ובלתי אמצעי תכנים מהלא מודע למודע. אני בעצם לא יודעת מה אני אגלה בחוברות שמתוכם אני גוזרת, מה אבחר, ואיך אגזור, זאת ממש הרפתקאה. דיאלוג בין תכנים שלי לבין תכנים שאנשים אחרים יצרו