חזרתיות
על פני הקנבס נפרשת קומפוזיציה של מלבנים ורצועות מדורגות, בגווני ורוד, צהוב, כחול וחום אדמתי, עם סימנים קוויים עדינים. שכבות המיקסד מדיה משלבות אזורים אטומים ושקופים יותר, חריטות ורישום חופשי, ויוצרות משטח עשיר וקצב חזותי אינטימי, שובבי ומאורגן היטב.
רויטל טוריסקי
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.
יצירות דומות
