
כלים באור מאופק
בקבוק שקוף למחצה בעל משאבה כהה ניצב במרכזו של טבע דומם שקט, לצד כלי בעל ידית ופריטים דקים העולים מול משטחים אפורים. משיכות שמן חופשיות על קנבס מרככות את קווי המתאר ומשאירות את אריג הבד ואת קצות הצבע נוכחים. גוני כחול־ירקרק, פחם ונגיעות כתומות מעניקים לסצנה היומיומית אופי מהורהר ואינטימי, המתאים למטבח, למבואה או לחדר עבודה.

אריאל שנייר
אריאל שנייר (יליד 1980) הוא אמן ישראלי העוסק בציור וברישום. את דרכו האמנותית החל בילדותו המוקדמת, כאשר עסק באופן אינטואיטיבי ברישום באמצעות עפרונות ועטים. בנעוריו העמיק את יכולותיו במסגרת מגמת גרפיקה בתיכון ובחוג פתוח לרישום ולציור מודל עירום. בהיותו בן 24 למד אצל ישראל הרשברג בבית הספר J.S.S בירושלים, והשתתף בקורסי קיץ באיטליה, שם אף זכה במקום הראשון בתחרות אמנות שנערכה בעיר סולמונה. כעשור לאחר מכן זכה במלגת לימודים בבית הספר "התחנה", בניהולם של ארם גרשוני ודויד ניפו. כיום עבודתו של אריאל מתמקדת בעיקר בהתבוננות במרחבים יומיומיים ובמפגש שבין הסביבה האורבנית לבין הטבע — בתים, עצים, צמחייה והמרחב שסביבם. תהליך היצירה שלו נובע מהתבוננות, מהחיפוש אחר רגעים שקטים ופשוטים ומהרצון לבטא, באמצעות אמצעים מצומצמים, תחושה, מקום ואווירה.
אריאל שנייר (יליד 1980) הוא אמן ישראלי העוסק בציור וברישום. את דרכו האמנותית החל בילדותו המוקדמת, כאשר עסק באופן אינטואיטיבי ברישום באמצעות עפרונות ועטים. בנעוריו העמיק את יכולותיו במסגרת מגמת גרפיקה בתיכון ובחוג פתוח לרישום ולציור מודל עירום. בהיותו בן 24 למד אצל ישראל הרשברג בבית הספר J.S.S בירושלים, והשתתף בקורסי קיץ באיטליה, שם אף זכה במקום הראשון בתחרות אמנות שנערכה בעיר סולמונה. כעשור לאחר מכן זכה במלגת לימודים בבית הספר "התחנה", בניהולם של ארם גרשוני ודויד ניפו. כיום עבודתו של אריאל מתמקדת בעיקר בהתבוננות במרחבים יומיומיים ובמפגש שבין הסביבה האורבנית לבין הטבע — בתים, עצים, צמחייה והמרחב שסביבם. תהליך היצירה שלו נובע מהתבוננות, מהחיפוש אחר רגעים שקטים ופשוטים ומהרצון לבטא, באמצעות אמצעים מצומצמים, תחושה, מקום ואווירה.