
המלאך הקטן שלי
אישה יושבת בחיבוק ברכיים ומטה את ראשה לעבר שפירית מרחפת, מעל משטח שחור שמכוסה בקווים מתפתלים. שכבות אקריליק אטומות על נייר יוצרות מפגש מדויק בין שחור, לבן וגוון חולי, ואילו הקווים הדקים מעניקים לפנים ולרקע תנועה עדינה. זו עבודה מהורהרת עם נימה שובבה, שתתאים לסלון, לחדר שינה או לפינת עבודה.

עדי שם טוב
אני מציירת נשים, אבל למעשה אני מציירת את המבט שלי על נשים ועל האפשרות להביט בהן בעיניים טובות. הדמויות שלי נולדות מתוך אהבה לצבע, לקו, לדפוסים, לבגדים, לשיער ולפרטים הקטנים שהופכים דמות לאישיות. אני אוהבת נשים שיש בהן נוכחות גם כשהן שקטות. גם שהן לא מושלמות. הן אינן מבקשות רשות להיות מי שהן. הציור שלי מתחיל לרוב מתוך דמות או תחושה אבל אני לא יודעת מראש לאן הוא יוביל אותי. אני עובדת עם אקריליק, בשכבות, נותנת מקום לאינטואיציה ולמקריות ומאפשרת לציור להתגלות תוך כדי התהליך. הציור עבורי הוא מרחב לביטוי אישי ולחופש. החופש להסכים לא לדעת מראש איך הציור ייראה, החופש לא לשלוט, ולאפשר לעצמי להיות בתהליך.
אני מציירת נשים, אבל למעשה אני מציירת את המבט שלי על נשים ועל האפשרות להביט בהן בעיניים טובות. הדמויות שלי נולדות מתוך אהבה לצבע, לקו, לדפוסים, לבגדים, לשיער ולפרטים הקטנים שהופכים דמות לאישיות. אני אוהבת נשים שיש בהן נוכחות גם כשהן שקטות. גם שהן לא מושלמות. הן אינן מבקשות רשות להיות מי שהן. הציור שלי מתחיל לרוב מתוך דמות או תחושה אבל אני לא יודעת מראש לאן הוא יוביל אותי. אני עובדת עם אקריליק, בשכבות, נותנת מקום לאינטואיציה ולמקריות ומאפשרת לציור להתגלות תוך כדי התהליך. הציור עבורי הוא מרחב לביטוי אישי ולחופש. החופש להסכים לא לדעת מראש איך הציור ייראה, החופש לא לשלוט, ולאפשר לעצמי להיות בתהליך.


