מִקְוֶה
המים נעשים כאן מקווה זעיר עגלגל, צלול ועמוק, המכיל בתוכו את שמי האור והצל. טיפה מרכזית, גדולה ועמוקה, פוערת חלון אל לב החומר, שקופה ומוארת כמעיין פנימי. סביבה נאספות שורות של טיפות, שקופות ומדויקות, כאילו הן שומרות את הסף וממתינות לטבילה, להתחדשות ולמעבר מן החוץ אל הפנים. הגוונים המונוכרומטיים הנעים בין שחור עמוק ללבן צחור, מנקים את המבט מכל הסחת דעת ומזמינים התבוננות פנימה. המבט צולל מבעד למים אל עומק המרקם, אל אותו רגע שקט שבו המים פוגשים את החומר, והחיים מקבלים את מימיהם מחדש בפשטות, בטהרה, כמעט בראשית. ובתוך המקווה הזעיר הזה מופיעה צללית טובלת היא אינה רק דמות בתוך המים היא נעשית סימן לתנועה פנימית של הנפש - כניסה אל השקט, שהייה בתוך המקור, וטבילה שמבקשת להשיל את הישן ולצאת מחודשת. כתר המלכות:-הטיפות המקיפות את המרכז נעשות כאבני חן, והמעגל כולו כעין כתר המונח על ראשו של דבר פשוט וטבעי. המלכות אינה מתגלה כאן בכוח, אלא דרך ההתכנסות, הטהרה והיכולת של המרכז להיעשות כלי לאור. "שַׂמְתִּ֕יהָ עַל רֹאשׁ מַהֲלָלַ֖י וּקְרָאתִ֥יהָ כֶּתֶר מַלְכֽוּת" (ר' אבן גבירול). זהו כתר שאינו עשוי מזהב, אלא ממים, אור וחומר. כתר שנולד מן המפגש בין המעטפת לבין המרכז, בין הנראה לבין מה שמתגלה בתוכו. הטיפה נעשית פנינה, המעגל נעשה כתר, והמים נעשים מקום שבו אפשר להיטבל ולהיוולד מחדש. הברכה הטמונה בתמונה- שיימצא לכל נפש מקווה של שקט, שייפתח מקום לטבילה ולהתחדשות, שהטוהר יעלה מן העומק אל פני החיים, ושכל מרכז פנימי יזכה לעטרה - עד שהדבר הפשוט ביותר יגלה בתוכו מלכות.
כמות
מיכל ענבר
מיכל ענבר (נ + 4) יוצרת חיים דרך הטבע. מתגוררת ביישוב גיתה שבגליל המערבי, על קו שמורת הטבע הפראית. ילדותה התעצבה על ברכי סבה התימני, שהעניק לה שלווה פנימית עמוקה ויכולת של התבוננות ושיחה עם הבריאה. בצעירותה רקדה וצילמה בעיניה את החיים מתוך תנועה חיה ונושמת. לפני כ-6 שנים החליטה לגלות את רזי הטבע ולהעלות אותם באמצעות האמנות. השילוב של זמן ומקום דרך העדשה של מיכל מעביר תחושה של חיבור למרחב ולזמן הנמצאים במתבונן. בימים אלה מקימה מיכל את 'בית ברכה' בית יצירה המכסה את הנסתר והסוד בתוך הגלוי ומאפשר למתבוננים לפתוח את הצוהר הנגלה להם באותה עת. גילויים של נסתרות: מבט אל תוך הקיים היצירה שלי נולדת מתוך הרצון והבקשה לגלות יופי ועוגן בתוך מציאות יומיומית כאוטית, מאתגרת ומטלטלת. במרחב שבו הנפש מחפשת משמעות, המצלמה משמשת עבורי ככלי מתוך מסעות פנימיים של קשב וגילוי - רגעים שבהם מפציע מראה המזכיר עולם אחר, שקט ופנימי, שמתקיים ממש כאן, בתוך עולמנו. אני מזמינה את המתבונן למסע של שינוי תודעה דרך שתי תנועות עיקריות: האחת היא צילומי מאקרו החודרים עמוק אל תוך הדבר פנימה - אל מרקמים וסודות זעירים שלעיתים חומקים מעין האדם. השנייה היא מבט רחב ופתוח יותר אל הנוף והמרחב. יש פעמים שעיני נמשכת לצלם אובייקטים שזהותם הראשונית אינה מפוענחת מיד, ובכך הם מזמינים את הצופה להסיר שכבות של הרגל, להסתכל מחדש, ולגלות פלא חדש בתוך המוכר. כל תצלום מוצג בשתי פוזיציות מקבילות: האחת עומדת בפני עצמה כדימוי נקי, והשנייה מלווה בטקסט - פסוק מכתבי רוח וקודש או מתוך שירה פנימית שעולה מעומקו של דבר. השילוב הזה אינו בא להסביר את התמונה, אלא יוצר מרחב של הדהוד. התמונה והמילה שזורות זו בזו כדי לעורר מחשבה, לפתוח את הלב, ולאפשר למתבונן להיכנס פנימה, אל מעבר לגלוי לעין אך בהחלט גלוי ללב .
מיכל ענבר (נ + 4) יוצרת חיים דרך הטבע. מתגוררת ביישוב גיתה שבגליל המערבי, על קו שמורת הטבע הפראית. ילדותה התעצבה על ברכי סבה התימני, שהעניק לה שלווה פנימית עמוקה ויכולת של התבוננות ושיחה עם הבריאה. בצעירותה רקדה וצילמה בעיניה את החיים מתוך תנועה חיה ונושמת. לפני כ-6 שנים החליטה לגלות את רזי הטבע ולהעלות אותם באמצעות האמנות. השילוב של זמן ומקום דרך העדשה של מיכל מעביר תחושה של חיבור למרחב ולזמן הנמצאים במתבונן. בימים אלה מקימה מיכל את 'בית ברכה' בית יצירה המכסה את הנסתר והסוד בתוך הגלוי ומאפשר למתבוננים לפתוח את הצוהר הנגלה להם באותה עת. גילויים של נסתרות: מבט אל תוך הקיים היצירה שלי נולדת מתוך הרצון והבקשה לגלות יופי ועוגן בתוך מציאות יומיומית כאוטית, מאתגרת ומטלטלת. במרחב שבו הנפש מחפשת משמעות, המצלמה משמשת עבורי ככלי מתוך מסעות פנימיים של קשב וגילוי - רגעים שבהם מפציע מראה המזכיר עולם אחר, שקט ופנימי, שמתקיים ממש כאן, בתוך עולמנו. אני מזמינה את המתבונן למסע של שינוי תודעה דרך שתי תנועות עיקריות: האחת היא צילומי מאקרו החודרים עמוק אל תוך הדבר פנימה - אל מרקמים וסודות זעירים שלעיתים חומקים מעין האדם. השנייה היא מבט רחב ופתוח יותר אל הנוף והמרחב. יש פעמים שעיני נמשכת לצלם אובייקטים שזהותם הראשונית אינה מפוענחת מיד, ובכך הם מזמינים את הצופה להסיר שכבות של הרגל, להסתכל מחדש, ולגלות פלא חדש בתוך המוכר. כל תצלום מוצג בשתי פוזיציות מקבילות: האחת עומדת בפני עצמה כדימוי נקי, והשנייה מלווה בטקסט - פסוק מכתבי רוח וקודש או מתוך שירה פנימית שעולה מעומקו של דבר. השילוב הזה אינו בא להסביר את התמונה, אלא יוצר מרחב של הדהוד. התמונה והמילה שזורות זו בזו כדי לעורר מחשבה, לפתוח את הלב, ולאפשר למתבונן להיכנס פנימה, אל מעבר לגלוי לעין אך בהחלט גלוי ללב .
