גאווה קרועה

תצורות ליכטנברג נשלטות למחצה על עץ ממחוזר, צבוע בצבעי עץ לזור ואקריליק, סגור ביאכט וארניש מט. עבור עבודה זו בחרתי לוח חבוט ומשומש במיוחד, אשר אף טכניקת מחזור לא תוציא ממנו את כל הפצעים, בכך, בניגוד חד לצבעים החמים, להדגים את מחיר האומץ כמאבק המתמיד, הבלתי מתפשר ונטול קו הסיום, ללא מנוחה ללקק את הפצעים, תוך כדי תנועה, עם הצלקות והפגמים חשופים. עבודה מהפנטת על עץ, שבה הסתעפויות כהות נפרשות כמו זרמי חשמל או קווי נוף אוויריים על פני שכבות של אוכר, חמרה, ירקרק וטורקיז. הטקסטורה הטבעית של העץ נוכחת מאוד ומוסיפה תחושת חומר, עומק ותנועה שקטה בין מופשט גאומטרי לאורגני.