
שחור. לבן.
חלון פתוח בוקע מתוך חלל אדריכלי חשוך, כשמשטחי האור נחלקים באמצעות קווים אנכיים ואופקיים ונענים במלבנים בהירים בחלק העליון. הצילום על נייר נשען על ניגוד חריף בין שחור ללבן ועל גרעיניות עדינה, המצמצמים את המראה למבנה, אור וצל. הסימטריה המאופקת יוצרת אווירה מהורהרת ומסתורית, המתאימה למשרד, למסדרון או לסלון מודרני.
כמות

רוני מיה טולדנו
היצירה שלי עוסקת במעברים, בין עולם פנימי לעולם חיצוני ובחזרה, בנשיות ובטבע. מסעות בדרך כלל מעוררים אותי ליצירה, לצילום. ההתרגשות שבלהיות בדרך, הגעגוע למקום שנשאר מאחור, תחושת הזמניות ושהכל חולף גורם לי לרצות לשמור לעצמי רגעים, מראות, פיסות של יופי מהעולם. או אפילו רק את העובדה שאני בדרך, בתנועה, בחיים. הצילום הוא עוגן בדרכים ונותן משמעות למסע שלי. אני מחוברת לעולם הטבע ויוצרת בהשראתו.
היצירה שלי עוסקת במעברים, בין עולם פנימי לעולם חיצוני ובחזרה, בנשיות ובטבע. מסעות בדרך כלל מעוררים אותי ליצירה, לצילום. ההתרגשות שבלהיות בדרך, הגעגוע למקום שנשאר מאחור, תחושת הזמניות ושהכל חולף גורם לי לרצות לשמור לעצמי רגעים, מראות, פיסות של יופי מהעולם. או אפילו רק את העובדה שאני בדרך, בתנועה, בחיים. הצילום הוא עוגן בדרכים ונותן משמעות למסע שלי. אני מחוברת לעולם הטבע ויוצרת בהשראתו.