ארבע דרך
דמות חוזרות נעה דרך מבנה קשתות בהיר, כשצלליות ארגמניות, מקטעי חוף וציפורים משתלבים זו בזו. השכבות הצילומיות השקופות, שינויי קנה המידה והחזרתיות מפרקים את נקודת המבט המוכרת ויוצרים מרחב עירוני חידתי. הניגוד בין האפור המאופק לאדום המרוכז יתאים במיוחד לסלון עכשווי, למשרד או למבואה.
יובל גלוסקה
כאמן ואדריכל או להפך, העבודות המוצגות כאן מתקיימות בין שפות המדיות השונות, במציאות שבין עולמות משיקים. העיסוק מתמקד במהותו של הקו החמקמק המפריד בין אמנות לעיצוב שם גם מתקיימות העבודות. הטכניקה היא פשוטה ואינה עושה שימוש בפוטושופ ווגם לא בבינה מלאכותית- צילום ספונטני של רגעים חולפים וצילום אומנותי של אוביקטים נייחים. גזירה של מרכיבי מציאות שנתפסו בצילום והדבקתם מחדש בסדר פיקטיבי שונה שמאתגר את אמינות התפיסה הויזואלית. קערות וצלחות בטון אנינות שמיוצרות בנפרד ובמקביל, משמשות מידי כשחקן בסצנה בדויה. התוצאה מייצרת תקשורת חזותית ראליסטית צבעונית וישירה של עולם דיסטופי הזוי, באיצטלה של סוראליזם אורבאני, המתגלם רק בטריטוריה הבין תחומית שמחוץ למדיות והסגנונות הידועים בעולם האמנות והעיצוב .
כאמן ואדריכל או להפך, העבודות המוצגות כאן מתקיימות בין שפות המדיות השונות, במציאות שבין עולמות משיקים. העיסוק מתמקד במהותו של הקו החמקמק המפריד בין אמנות לעיצוב שם גם מתקיימות העבודות. הטכניקה היא פשוטה ואינה עושה שימוש בפוטושופ ווגם לא בבינה מלאכותית- צילום ספונטני של רגעים חולפים וצילום אומנותי של אוביקטים נייחים. גזירה של מרכיבי מציאות שנתפסו בצילום והדבקתם מחדש בסדר פיקטיבי שונה שמאתגר את אמינות התפיסה הויזואלית. קערות וצלחות בטון אנינות שמיוצרות בנפרד ובמקביל, משמשות מידי כשחקן בסצנה בדויה. התוצאה מייצרת תקשורת חזותית ראליסטית צבעונית וישירה של עולם דיסטופי הזוי, באיצטלה של סוראליזם אורבאני, המתגלם רק בטריטוריה הבין תחומית שמחוץ למדיות והסגנונות הידועים בעולם האמנות והעיצוב .
יצירות דומות
