
פרח
בציור האקריליק הזה מופיעים שני דימויים בוטניים ברישום חופשי בתוך קומפוזיציה מחולקת: פרח לבן מתרומם משמאל, ומימין עציץ עם מקבץ גבעולים דקיקים. שכבות שקופות למחצה, חריטות עדינות וקווי מתאר מצוירים משאירים את פני הקנבס חיים ואווריריים, ומאזנים בין ורודים רכים, כחולים בהירים וגווני שמנת חמימים.

רויטל טוריסקי
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת לימודי המשך ברישום ובטכניקות ה־Beaux-Arts בפריז. כיום היא משלבת בין עשייה אמנותית לבין עבודתה כמטפלת באמנות (M.A), ומתגוררת ברמת השרון. יצירתה נעה בין זיכרון, חומר ודימוי. היא עובדת בעיקר בצבעי שמן ובטכניקה מעורבת על קנבס ודיקטים, תוך שילוב בדים, תפירה, וחומרים נוספים, ההופכים לחלק בלתי נפרד מהשפה הציורית. הדימויים בעבודותיה נולדים מן הבית, מחיי היומיום, מעולם הילדות ומהתת־מודע. הם נשזרים זה בזה לכדי מרחב חזותי עשיר, הנע בין גודש לצמצום, בין סדר לפירוק, ובין המוכר לחלומי. בתוך הפורמט הריבועי נוצרת זירה שבה החומר והדימוי מקיימים דיאלוג מתמשך, והגבולות בין פנים לחוץ, בין זיכרון למציאות ובין אישי לאוניברסלי מיטשטשים.
