אור בוקע
זמן חורף, כמעט שקיעה. העננים מתכדרים בשמיים, מתקבצים יחדיו ומסתירים לרגע את השמש – המתעקשת לשלוח את קרניה ביניהם. מבעד לעננים נראה הרקיע תכול, צלול ונקי, בדיוק כמו הארץ כולה לאחר הגשם. היצירה מזמינה את הצופה להתבוננות פנימית ועמוקה: הלוואי ונצליח לראות תמיד את האור הבוקע, גם כשהכל נראה אפור וקודר. הלוואי נגביה מבט עוד ונראה, למעלה מזה, את הנקיות, הצלילות, הטוהר והטוב. זוהי תפילה ויצירה שמבקשת לאגור בתוכנו את רוויית החורף והתחדשותו, כדי לשאת אותה איתנו גם בתקופות קיץ יבשות – לחזק את עצמנו בטוב ולהאיר את החסד שבכל.
נריה ספיר
נריה ספיר ילידת 1979 היא אמנית פלסטית, בוגרת לימודי תואר ראשון באומנות והוראה (2003, 2024) ממכללת "אמונה". לצד הכשרתה האקדמית, העמיקה ספיר את עולמה היצירתי דרך , לימודים אצל אמנים שונים, שהעניקו לה צורות הסתכלות מגוונות על מעשה האמנות וגיבשו את שפתה האישית הייחודית. כיום היא יוצרת בסטודיו ועוסקת בהוראת אמנות . גוף העבודות של ספיר הוא ביטוי של התפעלות בלתי אמצעית מן הטבע והאדמה. עבורה, המפגש עם הנוף הישראלי אינו רק התבוננות, אלא צורך קיומי – "כאוויר לנשימה". היא שואפת ללכוד את הרגע שבו המבט פוגש במרחב, ולהעביר אל הבד את אותה נשימה פנימית ואת התחושות הגולמיות שעלו בה במקום עצמו. בציור במדיות שונות, ספיר מנציחה את החיוניות של הטבע ורגעים מחיי היומיום, תוך שהיא הופכת את המראה החלוף ליצירה בעלת נוכחות ורגש . ספיר הציגה את עבודותיה בתערוכות קבוצתיות בולטות בישראל, ביניהן : • בית ציוני אמריקה, תל אביב (2025): תצוגת יצירות במדיות שונות המתמקדות בטבע ובנוף המקומי . • מוזיאון הצייר משה קסטל, מעלה אדומים(2023 ): השתתפות בתערוכת נשים קבוצתית . בעבודתה ובהוראת האמנות, ספיר ממשיכה לחקור את כוחו של הציור לתרגם חוויה חושית ורוחנית לכדי שפה ויזואלית חיה .
נריה ספיר ילידת 1979 היא אמנית פלסטית, בוגרת לימודי תואר ראשון באומנות והוראה (2003, 2024) ממכללת "אמונה". לצד הכשרתה האקדמית, העמיקה ספיר את עולמה היצירתי דרך , לימודים אצל אמנים שונים, שהעניקו לה צורות הסתכלות מגוונות על מעשה האמנות וגיבשו את שפתה האישית הייחודית. כיום היא יוצרת בסטודיו ועוסקת בהוראת אמנות . גוף העבודות של ספיר הוא ביטוי של התפעלות בלתי אמצעית מן הטבע והאדמה. עבורה, המפגש עם הנוף הישראלי אינו רק התבוננות, אלא צורך קיומי – "כאוויר לנשימה". היא שואפת ללכוד את הרגע שבו המבט פוגש במרחב, ולהעביר אל הבד את אותה נשימה פנימית ואת התחושות הגולמיות שעלו בה במקום עצמו. בציור במדיות שונות, ספיר מנציחה את החיוניות של הטבע ורגעים מחיי היומיום, תוך שהיא הופכת את המראה החלוף ליצירה בעלת נוכחות ורגש . ספיר הציגה את עבודותיה בתערוכות קבוצתיות בולטות בישראל, ביניהן : • בית ציוני אמריקה, תל אביב (2025): תצוגת יצירות במדיות שונות המתמקדות בטבע ובנוף המקומי . • מוזיאון הצייר משה קסטל, מעלה אדומים(2023 ): השתתפות בתערוכת נשים קבוצתית . בעבודתה ובהוראת האמנות, ספיר ממשיכה לחקור את כוחו של הציור לתרגם חוויה חושית ורוחנית לכדי שפה ויזואלית חיה .
יצירות דומות
