לבושה בשתיקה
דמות נשית ניצבת במרכז, עטופה בשיער זהוב המתפתל סביבה כרצועות ארוכות, ולראשה קולב אפור המזכיר הילה זוויתית. שכבות של טוש יוצרות שדות צפופים של ורוד וזהב, וקווי מתאר כהים מחדדים את השמלה ואת תווי הפנים. זו עבודה תיאטרלית, שובבה ומעט חידתית, בעלת נוכחות גרפית ברורה.
הודיה אביטון
אני יוצרת בצורה מאוד אינטואיטיבית. היצירות שלי מתחילות ממשהו שקורה בתוכי רגש, מחשבה, שאלה או חוויה ומשם הן יוצאות החוצה ופוגשות את המציאות. דווקא המפגש בין העולם הפנימי שלי לעולם שבחוץ, ולפעמים גם הניגוד ביניהם, הוא מה שמניע אותי ליצור. מתוך המקום הזה עולות שאלות על דברים שמעסיקים אותי בחיים: מי אנחנו, במה אנחנו מאמינים, לאן אנחנו שייכים ואיך אהבה, זהות, דת ואמונה משפיעות על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם. תהליך היצירה הינו ארוך אני מתחילה בחומר יוצרת רישום בעיפרון מצלמת צובעת ועורכת בתוכנות ומוסיפה AI ועושה שוב עריכה ואז מדפיסה ולבסוף עריכה ידנית על חלק מהעבודות של טושים וצבעים לעוד הצללה ועומק. אני לא תמיד יודעת מראש לאן היצירה תיקח אותי. לפעמים אני מתחילה מתוך תחושה אחת, ובסוף מגלה משהו אחר לגמרי. אולי בגלל זה, בשבילי, כל יצירה היא קצת כמו שער לעולם שעוד לא הכרתי.
אני יוצרת בצורה מאוד אינטואיטיבית. היצירות שלי מתחילות ממשהו שקורה בתוכי רגש, מחשבה, שאלה או חוויה ומשם הן יוצאות החוצה ופוגשות את המציאות. דווקא המפגש בין העולם הפנימי שלי לעולם שבחוץ, ולפעמים גם הניגוד ביניהם, הוא מה שמניע אותי ליצור. מתוך המקום הזה עולות שאלות על דברים שמעסיקים אותי בחיים: מי אנחנו, במה אנחנו מאמינים, לאן אנחנו שייכים ואיך אהבה, זהות, דת ואמונה משפיעות על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם. תהליך היצירה הינו ארוך אני מתחילה בחומר יוצרת רישום בעיפרון מצלמת צובעת ועורכת בתוכנות ומוסיפה AI ועושה שוב עריכה ואז מדפיסה ולבסוף עריכה ידנית על חלק מהעבודות של טושים וצבעים לעוד הצללה ועומק. אני לא תמיד יודעת מראש לאן היצירה תיקח אותי. לפעמים אני מתחילה מתוך תחושה אחת, ובסוף מגלה משהו אחר לגמרי. אולי בגלל זה, בשבילי, כל יצירה היא קצת כמו שער לעולם שעוד לא הכרתי.
יצירות דומות
