אנורקסיה כבר לא חלק מימני

היצירה מתארת רגע של פרידה מזהות שהייתה קשורה באישה במשך שנים. הדמות עטופה בשלשלאות, אך במקום פנים מופיע פרח גדול סמל לזהות חדשה שמבקשת לצמוח מעבר לכאב ולהגדרות הישנות. קרני האור הבוקעות ממרכז הפרח מסמלות את הקול הפנימי שחוזר להישמע ואת האפשרות לראות את עצמך מחדש. השלשלאות עדיין נוכחות, כחלק מהעבר ומהזיכרון, אך הן כבר לא מגדירות את הדמות. היצירה עוסקת ברגע שבו אפשר לומר: זה היה חלק מהסיפור שלי, אבל זה כבר לא מי שאני